היי חברים, זה פוסט בשביל לשמוע עצות אך גם לפריקה.
קצת עליי: אני אוטוטו בת 27,סטודנטית, גרה במרכז עם ההורים(טיפה תלויה בהם), בת זקונים ל2 אחיות.
ועכשיו הנושא...מכירים את זה שאתם גדלים אבל הגיל הפנימי נשאר אותו דבר?
בדרך כלל חושבים שאני בת 21-22 ולא רק בגלל המראה אלא בגלל האופי. מה שיותר גרוע הוא שבתחושה הפנימית שלי אני אותה בת 20 שעכשיו השתחררה.
אציין בין היתר שאני דיי ביישנית וחסרת ביטחון מה שגורם לי להרגיש שאני עוד בגיל ה20.
אני יודעת שאם אתבגר אולי הביישנות הזאת תופחת מעט.
אני רואה חבר'ה בגילי כבר מנהלים ומתקדמים ויותר גרוע, חבר'ה בני 20-25 מאוד בוגרים לגילם ואני מתבאסת מכך , מרגישה שזה גם תוקע אותי בחיים החוסר בגרות הזאת. בין אם תפקיד, בחיים וכו.. למשל גם מבחינת כספים, ההתנהלות שלי ממש גרועה.
אני מודעת לכך שזה שאני גרה עם ההורים והם מאוד מגוננים עליי לא תורם לעניין הזה ולא לעצמאותי, וגם סדר הילדים בבית.. עצם היותי בת הזקונים.
אני רוצה לשאול: מה עשיתם או עברתם בחיים שגרם לכם להתבגר? דברים שעשיתם שנתן לכם כאפה וגרם לכם להתעורר על חייכם?
לא רק להתבגר, מה גרם לכם להיות יותר בטוחים בעצמכם ובמעשים שלכם? האם פשוט לקפוץ למים הקרים וזהו ? מרגישה שאני מפוזרת והחיים די מתפרקים לי בידיים והחוסר החלטיות שלי פוגע בי.
אשמח לעצות, ולשמוע אם עוד מישהו מרגיש ככה.. תודה ❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025