בנתק מהמשפחה של בעלי, מפחדת ליצור איתם קשר ולחזור לגיהינום של פעם, מה לעשות?

חרדית. נשואה 4 שנים. השנה וחצי הראשונות היו גיהינום אמיתי. אם היה לי בית נורמלי לחזור אליו הייתי עושה את זה, אבל ההורים שלי היו אלימים אלי כל השנים ולחזור אליהם לא היה אופציה.
ועכשיו אסביר מה זה גיהינום:
1. לא הסכים לי לעבוד כי רצה שאלמד לתואר מצד שני לא נתן לי לחם!!! הייתי סטודנטית רעבה. בלי סנדויץ לבוקר ובלי יכולת לבשל לי משהו בבוקר. ירדתי בשנה הראשונה 7.5 קילו מרעב אמיתי. ( היום כבר עליתי חזרה ולצערי אפילו מעט השמנתי כי פיתחתי אובססיה לאוכל. כל פעם שאני רואה אוכל אני חוזרת להרגיש את הרעב הזה שהיה פעם וחשה את התחושה של: " אם לא תאכלי עכשיו לעולם לא תדעי מתי הארוחה הבאה שלך"...)
2. הכריח אותי להוריד את שערות הראש ( כמנהג החרדים ממוצא הונגרי) למרות שבכיתי שזה מכוער והוא עצמו אמר שזה מכוער וגורם לו להרגיש משיכה לאחרות.( היום אני בלי כיסוי ראש כשאין לידי מישהו מהמשפחה שלי או שלו).
3. לעצמו התיר הכל. הודיע מראש שאין סיבה שיהיה נאמן לי. אברהם אבינו היה נשוי ל3. שלמה ל 1000. רק נשים בתנ"ך לא הירבו בבני זוג. וכך זה צריך להישאר.
4. לא אחת ולא פעמיים צעק והשפיל אותי בפומבי. כשמשהו לא מצא חן בעיניו, הוא פשוט התעלם ממני במופגן במשך ימים שלמים, הייתי בוכה מכאב לב והוא לא הזיז לו שום דבר.
5. בקושי נהג לחזור הביתה ובילה כל היום עם המשפחה שלו ( מצד אחד נשמתי לרווחה, קצת חופש ממנו... מצד שני נפגעתי שהוא לא מוצא בי שום עניין מלבד סקס.
6. ועולה על כולם - אמא שלו והמשפחה שלו התעללו בי כפשוטו. יצאנו לטיול קטן הם תמיד הצטרפו, פעם אחת לא צירפנו אותם הם ישר התקשרו לצעוק ולקלל שנתבייש לנו ובעלי שהיה מאד קשור אליהם, לקח ללב וכך עד שמצאנו לנו רגע אחד יפה ביחד בתוך הסבל, הם כבר הרסו ולמחרת עשינו להם טיול פיצוי במהלכו אחותו הקטנה העיפה עלי אבנים קטנות ואין פוצה פה ואין מסייע. אחותו האחרת משתינה עלי, אבל עדיין מכריחים אותי להחזיק אותה בידיים. הכיסוי ראש שלי עף ברוח ומייד הפכתי לשיקצע המשפחתית.
חמותי ראתה תמיד סרטים "גויים" אבל צעקה עליי ממש כשגילתה שאני ראיתי סרט שהיא בעצמה ראתה ביחד עם בעלי!! בדרך מופלאה היא הצליחה להסיט אותו ולגרום גם לבעלי לחשוב שאני גויה.
הקרחת שעשיתי היה בגלל שהיא הכריחה את הבן שלה להכריח אותי. והוא תמיד היה מוכן ומזומן לרצות אותה ורק אותה.
אחותו הקטנה (13) פעם רבה איתי בשולחן שבת כי גנבתי לה את האהוב שלה - את בעלי, אח שלה!!!
יצא יותר מפעם שהורידו אותי מהרכב של בעלי כי המשפחה שלו רוצה ליסוע איתו טרמפ ואני נאלצתי להתכבד וללכת ברגל ( הוא לא פירגן לי כסף לאוטובוס)
לא אלאה בעוד פרטים רק אומר שאחרי הליכה משותפת ליועצים זוגיים מנוסים, הם אמרו שאין מנוס מלנתק לחלוטין את הקשר ההרסני עם המשפחה שלהם ושהם אבי כל הצרות בזוגיות שלנו. ובעלי חייב להתחיל ליישם את "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו"
בהתחלה סירבתי אני והוא .
אני כי זה היה נשמע לי אכזרי, אחרי הכל אמא זאת אמא
והוא כי הוא היה אובססיבי אליהם.
בסוף השתכנענו לנסות שבועיים. ויהי פלא, אילה היו השבועיים הטובים ביותר בזוגיות שלנו. מצאנו דברים משותפים שאנחנו אוהבים לעשות. הוא מצא בארנק שלו כמה שקלים לקנות לי משהו קטן ( לא התבזבז על המשפחה שלו...)
ניסינו עוד שבועיים והמצב השתפר עוד.
אחרי חודש אמר לי לגדל חזרה שיער.
אחרי חודשיים נכנענו ללחצי משפחתיים ובאנו לאירוע משפחתי. בדרך פלא, 2 משפטים של אמא שלו לבעלי וחזרנו חודשיים אחורנית מבחינת הזוגיות שלנו.
ניתקנו שוב את הקשר והמצב הלך והשתפר שוב.
לאורך הדרך כל מפגש קטן עמהם ערער את הקשר שלנו מאד.
בינתיים הגענו למצב מעולה בזוגיות. הנס והבלתי יאמן קרה. לא האמנתי בחיים שאפשר לשקם ככה קשר. באמת שאני מאחלת לכל עם ישראל כזו זוגיות עמוקה ומליאה אהבה וחיבור אמיתי.
יותר מפעם חשבתי שמעז יצא מתוק שאולי בלי כל הכאב של לפני, לא היינו מגיעים לפסגות שכאלה.
עם המשפחה שלו לא נפגשתי מאז, כיוון שזכרתי היטיב את המשפטים של חמותי על כך שהייתה שמחה שהוא יהיה נשוי לאחרת רק לא אלי.
רק לסבר את האוזן בעלי נפגש עם 7 בחורות וכולן דחו אותו על הסף למרות שהוא חשק בכולן.
אני נפגשתי עם 4 ואת כולם פסלתי מלבד בעלי. אף אחד לא אמר לי לא בשידוכים.
לא בשביל האגו אני מספרת. אבל היא יודעת שהבן שלה היה רווק מבוגר ולא מבוקש
ואני הייתי צעירה ומבוקשת.
הוא בכה המון עד שזכה להתארס.
הוא היה האחרון מהשיעור שלו בישיבה.
כשהתארסנו אף אחד בחסידות לא הבין איך הסכמתי. אבא שלי טען שעשיתי לו בושות שבחרתי בבחור ה"דפוק" כשהציעו לו את בחירי החסידות.
אבל אני באמת רציתי רק אותו.

אז על מי בדיוק חמותי מפנטזת וניסתה לגרום לבעלי לפנטז? על בחורות שדחו אותו על הסף?!
ואני יודעת שהיא תעשה ככל יכולתה כדי לנתק אותנו. היא גם אמרה לי בטלפון במפורש שעד מותה היא תתערב לנו וזה זכותה והיא לא רואה בזה בעייה.
מצד שני אין יום שאני לא חושבת על זה שאני בעוונותי הרבים גרמתי לנתק בין אמא לבן. ( לא נתק מוחלט אני מעודדת אותו לבקר שם אחת לתקופה. אפילו שלחתי משלוח מנות בשמו ופרחים לראש השנה).
יש עלי לחץ גדול מהמשפחה שלי לחזור ליצור קשר עם חמותי כי אמא זאת אמא אחרי הכל ואני מבינה את הצד הזה. היא הרתה אותו. היא ילדה אותו. היא גידלה אותו ורק אז באתי אני.
דיברתי הרבה לשון הרע על חמותי באוזני בעלי. נכון שגם היא לא חסכה ממני שום גינוי באוזני בעלי והיא זו שהתחילה. והיא דירדרה את הסיטואציה. אבל התורה מחייבת אותי בכבודה ולא להיפיך.
היום עברתי הפלה וזה אחרי הריון ראשון וטיפולים ומשהו בראש שלי כל הזמן אומר שזה הקללות שלה. שלדמעות של אמא גם אם הן לא מוצדקות, יש מי שמתבונן.
אבל החרדה שלי מכל מפגש איתה הוא מאד גדול. בעבר שום מפגש ממאות המפגשים ביננו לא הסתיים טוב גם כשבאמת ניסיתי.
נכון שהיום הסיטואציה שונה, כי בעלי לצידי ואין לי ספק בזה.
אבל החרדה עדיין גדולה.
ליצור קשר ולבקש סליחה? להפסיק לחשוב עליהם?
סליחה על הבלבול שבו נכתבו הדברים אני פשוט ביום מבלבל ואילו דברים שיושבים לי על הלב מלא זמן.
מה שבטוח על האהבה שיש לנו היום אני לא מוכנה לוותר ויהי מה.