היי אסק פיפל,
בשיעורי אנגלית השנה הכיתה שלי לומדת עם עוד כמה ילדים מהכיתה המקבילה, ביניהם ילד די דחוי שאין לו חברים והוא מרגיש קרוב אלי ונדבק אלי (אני לא ממש מרגיש קרוב אליו).
לפני חצי שנה בערך קיבלנו עבודה באנגלית בקבוצות. החברים שלי הציעו לי להיות איתם בעבודה אבל הם רצו לדחות את הילד הדחוי.
חשוב לציין שאח שלי הוא ילד אוטיסט בתפקוד גבוה, ובגלל זה כל הנושא של היחס לשונה וקבלת האחר חשוב לי מאוד, כי באותו הרגע חשבתי על אח שלי והבנתי שאם אני משאיר אותו לבד, זה בדיוק אותו המעשה כמו להשאיר את אח שלי לבד. לכן, אני והוא הלכנו לקבוצה אחרת עם ילדים שאנחנו לא מכירים ועשיתי את זה בלב שלם.
הבעיה היא שהמעשה הזה הפך אותי לדחוי ו"חנון" בכיתה יותר עוד ממה שהייתי קודם... ואני מרגיש שהילדה שאני אוהב כבר לא מתייחסת אלי ולא ממש שמה לב אלי... (גם קודם לא היא לא ממש אבל עכשיו בכלל לא).
העניין הוא שאנחנו עומדים להיות באותה המגמה בתיכון (הנדסת תוכנה).
האם עדיין אפשר לשקם את המצב או שזה אבוד? בחצי השנה האחרונה היא הפכה להיות הרבה יותר מקובלת...
תודה רבה מראש לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות