אני רוצה לטייל, להכיר, ליהנות מאנשים... אבל אין לי עם מי, מה לעשות?

אני מרגיש לבד.
לא רע לי, אבל אני מרגיש לבד.
מבחינת משפחה - יש לי את המשפחה הכי חמה שיש, אבל אין לי חברים.
אין לי חברים כי אני לא מצליח להתחבר לנורמות החברתיות היום (המירוץ אחר למי יש יותר לייקים בתמונות, למי יש חיים יותר טובים בסטורי, מי יוצא יותר, מי ומי ומי..).
אז פשוט בודדתי את עצמי מאנשים כאלה שרצים כל היום אחרי הדברים הכי דפוקים האלה ומצאתי את עצמי לבד.

אני שמן, אני שמן ואני שונא שמנים. זה עצלנות, זה להיראות רע, זה להזיע המון וזה לישון הרבה. לכן אני לא מתחבר לכל אחד.

מתי היה לי הכי טוב? לפני 4 שנים, כשהייתה לי בת זוג מושלמת. היא פשוט השלימה את העולם שלי, טיילנו מלאא והיינו תמיד יחד, והיה לי עם מי לשתף בחיים האישיים שלי.
עד שזה נגמר יום אחד והיא עברה הלאה.

אני מוצא את עצמי עכשיו, בגיל 22, מלא חלומות, ואין עם מי להגשים אותם.
אני חוזר הביתה (גר לבד, קרוב למשפחה) ואין לי את מי לשתף ביום שעבר עליי.

לפעמים אני חושב להשקיע בקריירה, לעשות הרבה כסף אבל אז אני מבין שגם אם יהיה לי הרבה כסף ובית גדול, אני עדיין אהיה בודד. לא יהיו לי אנשים בבית, לא יהיה לי עם מי לטייל ולא יהיה לי כלום לעשות בכסף.
אני פשוט רוצה בת זוג כמו שהייתה לי שאוכל להוציא מלא כסף על טיולים וארוחות וחופשות ביחד.

אני לא הטיפוס שיוצא לברים (אני מאוד אוהב, פשוט אין לי עם מי, ואני לא מסוגל לצאת לבד - אני לא עד כדי כך בטוח בעצמי) אז אין לי איך להכיר אנשים חדשים.

אני מוצא את חיי חסרי תכלית.
אני מנסה לרדת במשקל כבר יותר מ10 שנים, כל פעם ללא הצלחה (היו הצלחות פה ושם שהחזיקו 6 חודשים גג).

אני מאוד מודע לעצמי ויודע טוב מה אני רוצה מעצמי ומה צריך לעשות כדי להגיע לאן שצריך להגיע - הבעיה שאני לא עושה את זה.
זה מרגיש כמו לסוע ברכב שאתה יודע לאן צריך לסוע אבל אתה לא הנהג והנהג פשוט לא מקשיב לך כשאתה מנסה לכוון אותו.

אני לפעמים שוקל ללכת לאכול ארוחת בוקר לבד, לראות סרט לבד, לעשות כל מה שחברים עושים - לבד. אבל אני מתבייש, או פשוט לא מצליח לקחת את הרגליים ולעשות את זה.

אני לא יודע אם אני מחפש תשובות או סתם פורק, בכל אופן אני אשמח לכל אינטרקציה חברתית בשלב זה.