עברתי לניו יורק והחיים שלי השתנו לגמרי

שלום לכולם, אני לא אוהב לדבר עם אף אחד על מה שעובר עליי יש לי אגו מאוד גדול לכן אני שומר על אנונימיות ואני מרגיש שאני צריך חיזוקים מאנשים זרים. הסיפור הוא כזה - אני בן 25, לפני למעלה מחצי שנה עברתי לניו יורק מאזור הדרום בארץ בגלל שלפני שנתיים הכרתי מישהי מניו יורק , התאהבנו והתחתנו . תמיד רציתי להגר למדינה אחרת בגלל שנולדתי לתוך הפריפריה למשפחה ענייה וחסרת אמצעים, הייתי סטודנט לתואר חסר תועלת ועבדתי בשביל שכר מינימום, כל החברים שלי בכיתה לצערי לא התקדמו כל כך החיים כי הגבילו אותנו בבית הספר בכל התחומים. כשעברתי לפה זה היה הימור גדול , אבל היום מרוויח פי 3 מהארץ , איזה בוס ישראלי הביא לי צ’אנס ויש לי רכב חדש וכרטיס אשראי מהחברה ותמיכה בכללי כדאי שאני אתמקם פה מהמנהל שלי ובזכות העבודה ראיתי מלא מקומות כי אני נוסע ללקוחות שנמצאים בכל מיני מקומות ואני ממש גאה בעצמי שיכוני רכבת עברתי לניו יורק אני משכיר דירה משלי ויש לי אישה מדהימה אמריקאית מתוקה שהביאה לי אור לחיים. הבעיה היא שלפעמים ממש קשה לי מבחינה מנטלית . החיים שלי פתאום השתנו לגמרי, אני מתגעגע למשפחה שלי בטירוף , אני מתגעגע לחברים שלי ממש... החברים שלי לא מבינים למה אני גם מתגעגע לדעתם זה המהלך הכי חכם שעשיתי שברחתי ככה לחיים נוחים יותר , בלי סטרס, בלי קאסמים , אבל ממש קשה בגלל שאני בנאדם אני אומנם רציני בעבודה אבל אני מאוד שטותניק ואני כולה בן 25 אהבתי את הצחוקים עם החברים והיום ראיתי איזה סטטוס מלפני 6 שנים לא יודע למה זה קפץ לי פתאום איזו תמונה מצחיקה מחופשה שלנו ביחד ואני פשוט מתגעגע בטירוף לחברים שלי, היו לי 3 חברים שבאמת הם אפילו יותר ממשפחה ומה שחיבר אותנו שכולנו באנו מהשיכונים ומשפחות קשות יום ובנינו את עצמנו להיות אינטליגנטים והיה לנו מין חלום לברוח כולנו ולהשכיר דירה ביחד ולחיות באירופה אבל בסוף אני פה ... ואני מרגיש שאיכות החיים שלי עלתה אבל לפעמים אני ממש נכנס לדאון... הזכרונות מציפים אותי... היום אני הולך לחדר כושר וכולם סנובים כאלה , אולי הם לא אולי אני סתם אנטי ולא רוצה להתחבר לאנשים אחרים אבל זה לא כמו החדר כושר בפריפריה אתה הולך לחדר כושר וכולם מכירים אותך, כולם פשוטים, היו מתלהבים מההונדה הישנה שהייתה לי והיום חוץ מהמנהל שלי שהוא גדול ממני כמעט בעשר שנים אין עם מי לדבר ... קשה לי מאוד להכיר חברה חדשים למרות שבניו יורק חיים עשרות אם לא מאות אלפי ישראלים אבל אני בנאדם ספציפי , אני פשוט רוצה תחברים שהיו לי אני בנאדם שחייב חבר׳ה ופתאום החיים שלי פשוט שונים לגמרי... מצד שני חברים שלי ממש מקנאים בי חושבים שניו יורק זה כמו בסרטים אבל ממש לא... בקיצור סתם פריקה כזו תודה למי שקרא אני פשוט אף פעם לא מספר לאף אחד מה עובר עלייי לצערי האגו גדול עליי... שיהיה לכם יום נפלא