נמצאת בפרק ב' עם גבר שלא מוכן שנעבור לגור ביחד, מה לעשות?

שלום

אני גרושה בת 34+3
16,15, 9.
התגרשתי לפני שנה וחצי ופרודים המון זמן מלפני.
התחתנתי בגיל 19 חרדית נשאתי לחוזר בתשובה ובמשך הנושאים התגלה לי אדם אלים, אצלן, חסר אחריות.
סכבתי את הנשואים בתקווה שהוא ישתנה.
ידעתי שזה יעלה לי ביוקר ועם המון קשיים להתגרש ולא יהיה לי מזונות ממנו והוא יהפוך להיות יותר קשה.
הדת בכפיה, (הוא עצמו בקושי היה אדם דתי)הביאה אותי למצב שעבדתי כל אמונה ונטישה מהדת.
התגרשנו בגירושים מכוערים ביותר יותר ממה שדימיינתי. רכילות, אלימות, הערבות הילדים בגירושים ונקמה דרכם.
הסכמנו על משמורת משותפת ( שבוע שבוע) לפחות משהו כי לא יראה חיר.

היות והיית רק עם גבר אחד כל חיי לא רציתי לשמוע כלום עבדתי כל אמון.
לאחר 10 חודשים הגרוש שלי התחתן בשנית ורק אז חשבתי להכיר מישהוא ואני סוף סוף חופשיה.
היו לי מלא הצעות והתחילו איתי וחיכו לרגע שאתגרש על מנת אולי לצאת לדייט אבל אני סירבתי בתוקף ידעתי טוב מאוד מה אני רוצה והפעם לא מתפשרת ומצידי להשאר לבד לא בשביל זה התגרשתי.
התחלתי לצאת להעחר עןלם שלא הכרתי .
באחד הבילויים הכרתי מישהו שהיה חרדי כמוני לשעבר וכלל לא היה נראה עליו יותר נכון בליין.
אבל משהו בו מאוד משך אותי והרגשתי בטוחה וקול פנימי אמר לי "זה בעלך לעתיד" תאמיני
הייתה בינינו משיכה מטורפת וסיפור חיים מאוד דומה
הוא גדול ממני ב 15 שנה בן 49 ונשוי היה לאישה מאותה ארץ מוצא שלי.
רק בעיה אחד הייתה ותיק לא פשוט 7 ילדים אבל לי זה לא היה נראה לי בעיה אני עוסקת בחינוך ואני אוהבת ילדים ומשפחה גדולה.
בהתחלה הוא הסביר לי שהוא לא בנוי למערכת זוגית והוא רוצה להנות והוא איבד אמון בבני אדם אבל אני ככ רציתי בזה ואמרתי לעצמי אגרום לו להתאהב בי.
וכך זה היה..
לאט לאט , נכנסתי עליו הבייתה הכרתי לאחר כחודשיים את 7 ילדיו
אני הפכתי את זה כלפי והייתי קשיי להגשה ומאוד חששתי להכיר אותו לילדיו כיפחדתי שזה לא זה ואראה לא רצינית בעיניי ילדיי , ורק לאחר 4 חודשים הוא הכיר את ילדי.
ככה בקצב שלו הבנתי שיש לי עסק עם אדם שהדברים צריכים לבוא ממנו ולא בלחץ.
לאחר 6 חודשים רק הוא נתן לי את המפתח לבית שלו , יצאנו לנופש עם כל הילדים והם הסתדרו והציבור מאוד 2 הגדולים שלי אטתם גילאים ועד עכשיו חברים.
כחצי מהשבוע אני מגיע עליו לרוב לבד או אין הבת שלי הקטנה קצת פחות.
כשאני אצלו אני מנקה מבשלת,מכבסת אם חסר משהו בבית קונה ונהנת לעזור לו להעניק.
אצלו תמיד יש 4, 5 ילדים. אבל בגלל שאני אוהבת אותו ואני יודעץ שנוולה בקאוב לבד אני מקבלת האהבה וזה חלק מרצון להיות בילד.
אנחנו כמעט אף פעם לבד מהצד שלו.
חצי מהילדים אצלו קבוע ואחת לשבועיים כל ה7 מגיעים.
סידרו שבתות שהילדים שלנו אצלינו כל אחד בבית שלו.

יום אחד רמזתי לו שאגור אצלו לשבוע בימים שאני לבד עם הבת הקטנה בת ה9 וקיבלתי ממנו בלם ולא ככ שונה מהמציאות פשוט אני יעבור לגור רישמית.
הוא סיפר לי שכרגע זה לא הזמן אנחנו עדיין מנהלים דיונים בעניין משמרות ומזונוץ ולא כדי שנגור עם כל הילדים זה בגדר הבלתי אפשרי.
אני כל הזמן נוסעת אליו עם מזוודה קטנה קבוע ברכב.
היינו בחו"ל ביחד היה מדהים הכל מושלם בנינו.
הוא מציין שהוא רואה את העתיד ביחד ואני בדיוק האישה שהוא רצה וקיבל אפילו יותר.
אבל באותה נשימה אומר שהוא רוצה להנות איתי בעולם לעשות את מה שלא הספיק כל שנות נשואיו ונסיבות מספר הילדים והעול שהיה עליו.

אמרתי לו שיש קצת פערים גיל והספק בנינו.
אני צעירה רק בת 34 ועברתי גהנום ואני רוצה את המסגרת שלי ואני לא אוהבת את הרעיון "להנות איתך" כי אני יכולה לטוס בכל בעולם לבד או עם כל גבר והלב שלי לא להכשרה.
הוא בן 50 ואולי הוא מיצא את עצמו ורוצה פרטנר להנות.
בבחינתו לומר "להנות איתך" זו מחמאה, והאקסית שלו הייתה חולמת משפט שכזה ואני מצפה ליותר זה לא מספיק.
זה מורכזב אבל אני מוכנה להקריב ולי יותר צפויים לי קשיים .
אני מרגישה שהכל מושלם בנינו ורק העיניין להתחייב אלי וליחד אותנו יביא לנו בעיות
.
אני לא יודעת אם לתת לו את הזמן ואת הקצב שלו כמו שראיתי שעושה פלאים או שזה בזבוז זמן והקשר והזוגיות נוחים לו בתנאים האלה.
אם משהו עבר משהו דומה אשמח לשמוע..