שלום,
כבר בנעוריי סבלתי ממשברים נפשיים איומים, בדיכאון ממושך ובחרדות.
שנות נעוריי וגם בשנות ה-20 המוקדמות הייתי שקועה בעצבות, במחשבות קשות ואובססיביות, במחשבות אודות החיים והמוות ובמחשבות אובדניות.
הייתי רוב הזמן במיטה, מסתגרת בבית, לא מתפקדת. מנותקת מהחיים לגמרי.
וכן אציין שעזבתי את בית הספר אחרי כיתה י ובזמן שאחרים למדו, נהנו, היו בחברה, התפתחו. עשו צבא או שירות לאומי. יצאו לעבוד ופרחו. אני נבלתי.
בערך בגיל 23 התחלתי בתהליך שיקומי אמיתי ארוך ומייגע אך הדרך עוד ארוכה.
עשיתי תהליך משמעותי אך עדיין מרגישה חסרת כישורי חיים בסיסיים, חסרת יכולות, חסרת ביטחון עצמי ודימוי עצמי.
בתחילת השנה התחלתי לעבוד בעבודה בחנות של מתמודדים נפשית. לא היה לי טוב שם וחזרתי מהעבודה ממורמרת כל הזמן. במיוחד לא מצאתי שם אנשים ברמת שיחה שלי והמקום היה לא מספיק נקי וצפוף. והמרחק לשם מחוץ לעיר מגוריי היווה עבורי קושי ומכשול.ולכן החלטתי לעזוב.
כעת נותרתי בלי עבודה ובלי סיבה לצאת מהבית. מרגישה חוסר כוחות וחוסר מוטיבציה. כלואה בבית.
מבחינה תעסוקתית אני בין הפטיש לסדן. אני מאוד רוצה להשתלב בעבודה רגילה אך לא יודעת אם אצליח בזה ואם אני מוכנה לזה ומה מתאים לי בשלב הזה ובכלל.
אציין שאני מלווה בפסיכולוגית, בעובדת סוציאלית ובכל הגורמים האפשריים.
ואני מרגישה שלא מציעים לי פיתרון חד משמעי.
אין לי כח כבר...!!
שנים של סבל ושל בדידות שלא נגמרת, שלא טעמתי מהחיים.
לא מוצאת דרך לצאת ממעגל הזה. אני על סף ייאוש ואבדון.
בבקשה תעזרו לי....
ובבקשה אל תשפטו... זה מה שחסר לי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025