היי אני דפנה ואני בת 16. אני עולה לכיתה י"א, תלמידה טובה וספורטיבית עם המון חברים.
יש לי אח אחד גדול בן 20 שהוא בצבא.
דבר אחד מבאס אותי, שההורים שלי מבוגרים יחסית לגילי, אמא שלי בת 55 ואבא שלי בן 65. אין דבר יותר מבאס מכך שההורים שלך כבר חסרי כוח וכל הזמן עייפים, יש להם כבר מלא בעיות בריאותיות ואין להם כוח לצאת מהבית. שהייתי קטנה ואבא היה בא לאסוף אותי מבית הספר תמיד כולם צעקו לי הנה סבא שלך והייתי אומרת שהוא אבא שלי וכולם צחקו עליי. אני מוצאת את עצמי מקנאה בחברות שלי שהוריהן בני 30 40 ואפילו 50 ושההורים שלהם מאוד מבינים בנוער ובצרכים שלהם מה שההורים שלי לא ממש מצליחים להבין (קצת פרימטיביים). בנוסף להכל המחשבה הזאת שרק בגיל 26 ההורים שלי יהיו מבוגרים מאוד ואצטרך לסעוד אותם מפחידה אותי, וכשאביא ילדים הוריי יהיו מבוגרים מאוד או חס וחלילה לא יהיו יותר.
אני לא רוצה שתבינו לא נכון, אני אוהבת את ההורים שלי ועם כמה שהם מבוגרים יש להם חוכמת חיים.
מישהו יכול להסביר לי מה אני אמורה לעשות ואיך להרגע ולא להתבאס?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות