צעקתי כמו מטורפת על אמא שלי ברחוב, מה עושים עכשיו?

קצת ארוך אבל אני חייבת.. אני אספר עלי לפני הבעיה.
אני באתי ממשפחה מאוד קשה.. הורים גרושים שנוצרו מלא זכרונות קשים שעד היום נשארו אצלי בזיכרון. אבא אלכוהוליסט ואמא קשת יום חרדית נשואה פעם שניה. אני יצאתי בשאלה בגיל 12 וזה לא היה קל.. זה דרש ממני הרבה ויכוחים עם אמא והמון צעקות וריבים ועד היום גם מזה נשארו לי טראומות וזכרונות לא נעימים. סבא שלי אבא של אמא הוא אדם קשה מאוד והוא מאוד קשור למשפחה הוא ראה את הקושי של אמא שלי והוא ניסה לעזור לה איתנו אישה גרושה עם שלושה ילדים לבד..(לפני הנישואים השניים שלה) הוא היה תמיד מושיב אותי ואת אחים שלי לשיחה על החיים ותמיד "מחנך" אותנו לפי הדרך שלו. הוא היה חופר בלי סוף על כמה שהעתיד חשוב ושצריך ללמוד ולהשקיע בחיים בשביל להצליח ולא להיות כמו אמא. (הוא לא אמר כמו אמא.. אבל זה היה די ברור) מפה לשם עם השנים שמדי כמה ימים אני חווה שיחות כאלה על בסיס קבוע לאחר סיום הלימודים שלי נוצר אצלי חרדות קשים קושי בנשימה והמון סטרס ולחץ מהעתיד. התחלתי ללכת לטיפול שעזר לי במידה מסויימת להבין שאני יכולה תמיד ללמוד ולעשות מה שאני רוצה בחיים. אבל יש לי בנוסף עוד המון בעיות אחרות.. קשה לי להיות עצמאית (עברתי לגור עם סבא כי אמא חרדית ונשואה לאיש חרדי שקשה להם איתי. ) וקשה לי בזוגיות אני אף פעם לא הייתי בזוגיות נורמאלית.. הכי רצינית שלי היתה שנתיים ובכלל הוא לא היה גר בארץ... אז טכנית לא היה לי זוגיות.
אחרי שהייתי בפנימיה מגיל 13 עד 19 שגם בהתחלה הייתי בפנמיות חרדיות ויצאו עלי שם בשמועות שאני הייתי לסבית והרחיקו אותי מהקבוצה שלי. טענו שאני טמאה... הורים הריחקו את הילדים שלהם ממני ודי חוויתי ילדות קשה ובודדה בנסיון למצוא חברות.
מפה לשם אני גרה אצל הסבא עכשיו והוא כמו שאמרתי אדם קשה כל הזמן צועק כל הזמן שלילי וזה משפיע עלי. הוא די דומה לאמא שלי באופי..
הם תמיד (אמא וסבא) באים אלי תמיד בדרישות אמא שלי רוצה שאני אתנהג בדרך מסויימת וסבא רוצה שאשקיע בלימודים.... עם השנים וככל שעבר הזמן
נוצרו אצלי כעסים לא קטנים והקול שלי תמיד בטונים.. וזו הבעיה שלי בעצם..
אני מתפוצצת על כל דבר קטן וכועסת כל הזמן אני מגיעה למצבים של חרדות קשות וסטרסים והמון חולי.. הגוף שלי כבר חולה מכל המצב הנפשי הזה..
אני לא באה להצדיק את עצמי אני יודעת שטעיתי אבל אני גם קורבן באיזה שהו מקום.
לפני כמה ימים היה לסבא יומהולדת וכל המשפחה באה.. גם אמא עם הילדים שלה.
וראיתי פתאום שהיא עם התיק שלי (עכשיו אין לי בעיה שתיקח אבל ביקשתי מלא פעמים שלא יגעו בלי רשות במיוחדלא להכנס לחדר שלי בלי להגיד לי)והיא יודעת את זה והתחננתי מלא פעמים שיקשיבו לי ושיכבדו את הבקשה לי.. אבל פשוט באותו רגע לא ראיתי ולא חשבתי והתפרצתי עליה ברחוב מול אחים שלי הקטנים ומול אנשים.. בצורה שבושה לתאר.. אחכ בכיתי ובקשתי סליחה אבל היא אמרה שאני חייבת לטפל בכעסים שלי וטענה שאת כל הצרות של החיים שלי אני מפילה עליה ושהכל באשמתי... וזה לא נכון.. באתי ממשפחה כזאת כח הזמן צועקים סבא צעקן אמא צעקנית אבא אלכוהוליסט שלא היה מפסיק לצעוק עלי בגיל 15 ולהוציא אותי מהבית עם מגב ב 12 בלילה .. חוויתי דברים קשים אז למה באים אלי בטענות?? למה רק אני אשמה? מה עשיתי לא בסדר שזה מגיע לי? מה לעשות בשביל להתמודד עם כעסים וצעקות ?ואני באמת צועקת אני יודעת את זה.. אבל לא מצליחה לשלוט על זה.. אני מרגישה זלזול כל הזמן מאנשים ואז אני מתפרצת..