אני נמצא במצב קצת מורכב, שהליבה שלו היא הכמיהה לזוגיות. אחת מהנחות המוצא שלי היא שיציאה מהארון תקל על מציאת בן זוג משמעותית. הבעיה היא שאני לא רוצה לצאת משתי סיבות: משפחה מורחבת שעשויה לא לקבל לשינוי היחס של הסביבה אליי.
אני יודע שבגיל הזה להרבה מאוד אנשים אין מערכת יחסים, אבל העובדה הזו לא מצליחה לנחם אותי. עם אנשים שכן דיברתי, הבנתי שתמיד הבעיה שהייתה להם היא המראה, ולגבי אחד שזה לא הפריע לו, דווקא המראה שלו הפריע לי.
אין לי אפשרות להגיע למפגשים של איגי. נמאס לי לחפור על הצרות שלי לחבר הכי טוב.
האם אני בררן מדיי? האם אני צריך לוותר על חלק מההעדפות שלי? אני לא מבקש בן זוג אידיאלי, אבל כל פעם שאני מדבר עם מישהו תמיד יש נורה אדומה או תחושה שזה לא זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות