האמת כואבת
היי,אני בת 17 בשנה האחרונה שלי,כיתה י"ב.
כותבת לכם את זה עם כול כך הרבה סטרס,דמעות ותסכול.
אני נמצאת בתקופה לחוצה וקשה מאוד,נכשלתי בשני מקצועות לשון והסטוריה,ולא ניגשתי לתנך.
כרגע מנסה להשלים את תנך,עם ימבה חומר ולבד,מאחר ואף אחד לא "יחכה לי" לצערי.
בצד השני מנסה גם ללמוד להסטוריה ולשון,למגמה שלי ולמתמטיקה.
אני בחורה עצמאית,שלא תבינו לא נכון,בחופש הגדול חסכתי עשרת אלפים שקלים,בשביל ללמוד בוונגייט,וחולמת לעשות בתחום הספורט,להתפרסם,ואפילו לפתוח סטודיו משלי.
מתעסקת בפיתוח גוף,באימוני כוח ובאורח חיים בריא,יש לי המון ידע בזה,ואת זה? אני באמת אוהבת.
מסוגלת ללמוד לזה וללמוד דברים חדשים גם יום שלם.
אבל בית ספר? אני לא יכולה,ההליכה לבית ספר,השיעןרים,השיחות על מה יהיה בבחינה וכמה זה יהיה מאתגר יותר,אני נכנסת לחרדות בוכה בשירותים,ויותר נורא מזה,שלוקחים אוץי לשיחות במטרה לעזור לי ואומרים לי"תעודת בגרות תוביל אותך להצלחה בחיים" באמת? והבריאות הנפשית שלי?
העובדה שאני מוותרת על עבודה על הזוגיות שיש לי ומקדישה את כול הזמן שיש לי בשביל ללמוד דברים שאני לא רוצה? לא אוהבת? שלא מעניינים אותי?
אני מאוד אוהבת לעשות כסף,אני לא בחורה חומרית אבל אני אןהבת לעבןד ולהרוויח את הכסף שלי בזכות עצמי.
ובבצפר אני פשוט מרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי.
בכול פעם ששןאלים אותי מה ארצה לעשות בעתיד,אני עונה שארצה להיות מאמנת אישית מוצלחת להקים סטודיו ולהתפרסם ואפילו להגיע לחול. והתגובה? ישר שלילית.
"אין בזה כסף,המקסימום שתגיעי אליו זה עבודה במכון כושר"
"את חיה קצת באשליות,היום רק עם השכלה גבוהה תוכלי להשיד עבודה שתפרנס אותך"
האם זה באמת ככה? אני מרגישה שלפני שאסיים את הלימודים אתאשפז במוסד לחולי נפש,בלי צחוק.
קשה לי אני סןבלת מחרדות ומפחדת שבאמת אפסיד הכול ואשאר בלי כלום.
תעזרו לי,מה לעשות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025