קשה לי. מאוד קשה לי. הייתה לי חברה טובה שבחרתי להתרחק ממנה כי היא הייתה קצת דבוקה אלי ורציתי ספייס. גם פחות נהנתי איתה אז בחרתי לדבר איתה ולהתרחק ממנה.
היא מאוד נפגעה ואני מרגישה חרא עם עצמי. כשהתרחקתי ממנה אני הייתי החברה היחידה שלה ואני מרגישה שנטשתי אותה. אבל לא יכולתי יותר להעמיד פנים שאני חברה שלה אז העדפתי להתרחק.
ראיתי כמה קשה לה, הייתה תקופה שהיא הרגישה לבד.
אז התחלנו את השנה וראיתי שהיא מתחילה להתחבר לקראש שלי. התחלתי קצת לדאוג ותוך שבוע הם הפכו להיות זוג. אני לא יכולה לתאר אפילו איך הלב שלי נשבר. ממש קשה לי לראות אותם ביחד. אני הכי מפרגנת בעולם אבל ממש קשה לי. הוא ממש נחמד רגיש וממש כיף לדבר איתו הוא פשוט מושלם...
והמחשבה שאני אף פעם לא אוכל להיות חברה שלו נוראית. כי גם אם הם יפרדו, אני לא אוכל לעשות לה את זה ולהיות חברה שלו. ודווקא מכל הבנים היא חברה שלו וזה מטריף אותי. אני לא מצליחה להתרכז בשיעורים ואני לא יכולה לתאר כמה קשה לי לראות אותם וכמה יום יום, אני מקווה שהם ייפרדו גם אם זה קצת אכזרי.
איך מוציאים אותו מהראש?! אנחנו באותה כיתה והוא ככ נחמד. ככ ככ נחמד.
אני כל היום חושבת על זה ופחות מתרכזת בעצמי ובלימודים. אני בוכה יום יום ולא מאמינה שזה קרה לי. ככ מגיע לה מישהו אחרי שנטשתי אותה ככה והיא הייתה לבד. אבל למה דווקא הוא?! קשה לי לפרגן לה עם איך שאני מרגישה.
אני לא יכולה להתרחק ממנו ממש כיף לי לדבר איתו... אני פשוט לא יכולה.
וזה רק תחילת שנה איך הם כבר חברים?
מה עושים?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות