מרגיש תקוע בחיים, אני מרגיש שאני חוזר להיות שוב הבן אדם הביישן שמפחד מכל דבר

היי חג שמח
אני פשוט ארשום הכל ומקווה שמישהו יבין אותי .
אז אני פשוט מרגיש חסר מוטיבציה , עצוב ומבואס.
מרגיש ממש תקוע עם החיים שלי .
אז קצת רקע עליי שתראו איפה אני עומד כיום :
אחרי 3 שנים צבא , מועדפת , 2 קורסי פסיכומטרי (לא מוצלחים אגב ) ואחרי קורס מדריך חדר כושר שהיה מדהים.

עכשיו זה השנים שאמורות להיות הכי יפות שלי ואני מסתובב כבר כמה חודשים בתחושת מועקה גדולה .
אני נמצא במקום שקשה לי לקחת החלטה.
קשה לי להבין מה הם מטרותיי , הסביבה לוחצת המון לך לעבוד , לך ללמוד , לך תטייל קצת בחו"ל ואני עם עצמי משתגע!!
אני כל כך מחפש את היעוד הזה שלי , את המטרה הזאת שאני אעשה הכל כדי להגיע לשם אבל כל דבר שאני נוגע בו ומעניין אותי זה רק לתקופה קצרה ואני משתעמם מזה (מבחינת לימודים).
הכל כל כך מבולגן בראש שלי אני חושב ומודאג מאלף ואחד דברים בו זמנית ומה שאני עושה לגבי כל דבר זה פשוט - כלום.
אני שבועיים (בגלל החגים -תירוץ נחמד) לא עושה כלום ופאק זה לא אני !!
כמו שאתם רואים אני קשה עם עצמי מאוד , אני מצפה מעצמי תמיד להתקדם תמיד לשאוף גבוה אבל אני מרגיש חסר שליטה בחיים שלי כרגע , אני צריך להתעורר ואני רוצה מאוד לטרוף את כל העולם.

אבל משהו מונע את זה ממני , אני מתחמק מלקחת החלטות , מלפעול , אני חושב הרבה לפני שאני מבצע דברים וזה לרוב דופק אותי .
ואפילו יש בי פחד (הייתי אומר לשווא) אבל הוא עדיין שם טמון בי.
לדוגמא אני מפחד להתחיל לעבוד כמדריך כושר למרות שאני כל כך אוהב את התחום הזה ולא מבין למה אני ככה מפחד.

-------------------------------------------
קצת רקע עליי כבן אדם :
כל חיי הייתי הבן אדם הביישן , זה שתמיד בצד , מופנם מאוד .
בגיל 19 שיניתי את חיי ועברתי תהליך ענק שעכשיו אני עם הרבה יותר ביטחון עצמי , יודע לדבר ולהתבטא אבל עדיין קשה לי להאמין בעצמי וללכת קדימה .
בתהליך הזה עברתי יחסית הרבה דברים שהשפיעו עליי שגרמו לי פחות להאמין בחברים , פחות להאמין בבחורות (נכנסתי לדכאון וקמתי ממנו ) אבל מאמין שזה קורה לכל אחד מתישהו .

התחלתי להבין שכל אחד זה לעצמו ואם אני לא אדאג לעצמי מי כן ?
אף אחד לא הולך להגשים את מטרותיי .
יש לי כמה מטרות שאני בדרך וכמעט השגתי אותן אבל זה לא כמו פעם שהרגשתי רעל בעיניים והייתי עושה הכל להגיע לשם , היום אני יותר מוותר לעצמי ואני שונא את עצמי על כך.


אני מרגיש שאני חוזר להיות שוב הבן אדם הביישן שמפחד מכל דבר .



אני אובד עצות , איך להחזיר את המוטיבציה הזאת ?

תודה רבה