אז ככה , כבר מהיסודי תמיד הייתי ילדה מופנמת ושקטה , וסוג של נבלעת כזאת . תמיד הרגשתי חוסר ביטחון בעצמי ובדברים שאני עושה והביטחון שלי היה סוג של תלוי בחברה שמסביבי. ותמיד היו שם את הילדים שדאגו לרדת עליי ולהוריד לי את הביטחון כמו שצריך , כל יום . מאז המעבר לחטיבה הרגשתי עוד יותר חוסר ביטחון כי באמת הבנתי שאין לי חברים ותמיד הייתי האופציה השנייה של כןלם והייתי סוג של בדיחה של כולם אז ככה שילדים לא כל כך דיברו איתי ופחדתי בכלל לפנות אליהם , תמיד הרגשתי שממש מרחמים עליי עם עצם זה שאני ככה וזה למה ילדות איתי . בכיתה ח גיבשתי חבורה עם שתי חברות שלי והיינו שלישיה של החברות הכי טובות כזה , ושלושתנו התבודדנו ממש הכל היה טוב ויפה עד שהגיע סוף שנה ומה שנקרא היה לנו ריב מפוצץ והחברה השלישית - עברה בית ספר . כרגע נותרתי רק עם החברה השנייה שגם אותה איבדתי וזה רק עוד יותר הוריד לי את הביטחון כי אני דיי לבד כרגע . אני ילדה דיי יפה ונגיד במקומות אחרים שאני מסתובבת אז אנשים ממש מסתכלים עליי ואפילו מנסים להתחיל איתי ואני פשוט קופאת במקום ומרוב שאין לי מה להגיד והחוסר ביטחון שלי אני כבר מתחילה לבלוע מילים . גם כשיש לי הזדמנויות מעטות להכיר ילדים חדשים והכל אני תמיד מאוד מפחדת ומרגישה מאוד מאוימת מהילדות האחרות , שהן יותר טובות או יפות ממני . אני תמיד מצליחה למצוא בי איזשהו פגם ולשכנע את עלמי שכולם איתי רק מרחמים ונמאס לי מזה ממש שאני לא מצליחה לפתח קשרים עם ילדים או סתם שיחות בכללי עם אנשים שאני לא מכירה וגם מכירה בגלל הדברים האלה . יש למישהו או מישהי טיפים לאיך למנוע את זה ולהתחיל באמת לדבר עם אנשים ? כי זה באמת כבר ממש מתסכל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025