שלום לכולם,
חשוב לי לציין שאקח את התשובות שלכם בעירבון מוגבל, אבל בגלל שאני חלוקה בדעתי בחרתי להתייעץ פה עם אנשים.
יש לי בן זוג כבר חצי שנה. אני אוהבת בו מלא דברים ואני חושבת שיש בינינו הרבה אינטימיות משיכה וחברות טובה. אני בת 29 והוא הגבר הראשון שאהבתי...הוא עצמו לא ממש יודע מה היא התחושה האמיתית של האהבה מכיוון שחווה כאב בגיל צעיר יותר וכתוצאה מכך הסתגר ולא היה בקשר שנים רבות.
הוא טוען שהוא פחות מפותח מהבחינה הזו ולכן הכל אצלו לוקח הרבה יותר לאט.
חשוב לי לציין שבמהלך הקשר חווינו סוג של פרידה כי המצב בזה מתנגש בין הרצון שלו לקחת את הקשר לאט לבין חוסר הביטחון שלי כתוצאה מהמצב הזה.
אני לא תופסת את עצמי תלותית או דביקה אבל לעומתו אני כן. לפני כמה ימים דיברתי איתו על לפגוש א ההורים או תכניות לעתיד כמו מגורים משותפים וחתונה והוא א. בכלל לא בשלב של לפגוש את ההורים (לא אני את שלו ולא הוא את שלי) ב. רואה מעבר משותף רק בעוד שנה שנתיים.. ובטח שלא חתונה.
אני קרועה מבפנים כי אני מפחדת שכל זה יתפוצץ לי בפנים, אני בחורה קצת חסרת ביטחון למרות שהסביבה לא מבינה למה.
הצילו!! אשמח לעצות כנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025