מכיתה ו אני ילדה פסימית חסרת ביטחון שלילית לא מתאימה לחיים לא יודעת למה נולדתי .
בכיתה ח הייתה לי חברה ממש טובה חברת נפש שהייתי מספרת לה הכל ויום אחד סיפרתי לה שמצאתי דרכים למות והיא סיפרה ליועצת והיועצת רצתה לשים אותי באשפוז והתקשרה להורים מאותו יום ההורים שלי מסתכלים עלי בעין שונה כאילו הם מרחמים עלי . השנה אני יא ועוד יש לי את המחשבות האלה הפעם הרבה יותר גרוע אני מרגישה מן הרגשה שקופה כזאת כאילו אני לא קיימת בעולם .
אם אני לא באה אפילו לא ישימו לב ,אני לא מצליחה להיפתח בפני אנשים ,להרגיש ביטחון ,לאהוב את עצמי להרגיש שלמה עם מי שאני . אני לא מצליחה לזרוק את המחשבות האלה ולשים זין על כולם ובטח שאני גם לא אפנה לפסיכולוג או למישהו שמטפל בדברים האלה .
זה רק ישפיע עלי יותר גרוע , זה גם לא רק תקופה וגם היא תעבור כמו כל דבר שאומרים היום .
אני בת 17 ואני מרגישה שאני מפספסת המון דברים בחיים תכלס אין לי ידידים אין לי בנים בחיים אני לא מצליחה לתקשר איתם . וגם פה אני לא יודעת איך לבטא את עצמי , מיליון דברים שרצים לי בראש ואני רוצה להגיד ואני לא יודעת מאיפה להתחיל
אני בעצמי גם סוג של עוזרת לאנשים מתי שאני יכולה , יש לי חברות שהן מבקשות ממני תמיד עצות לגבי החיים והכל ותמיד אני יודעת מה לייעץ אבל לא לעצמי .
אני מרגישה פספוס אני מרגישה ריקנות . אני לא הייתי צריכה להיוולד לחיים האלה . מה הטעם בחיים האלה אם אני רק בוכה עליהם מגיל קטן מה הטעם .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025