שלום, אני חושבת שלאמא שלי כבר לא כזה אכפת ממני אני בת 14 ואני נמצאת בתקופה קשה שכבר נמשכת זמן אני ממש לא ילדה כזאת שמדברת על הרגשות שלה ואם כן אז לוקח לי הרבה זמן להביע את עצמי ולמצוא את המילים הנכונות.
הרבה פעמים רמזתי לאמא שלי שאני צריכה לדבר ושמאוד קשה לי ולפעמים גם יצא לי להגיד לה את זה ככה בעדינות אבל היא לא מקשיבה לי ..
היא תמיד מוצאת מה לעשות רק לא לדבר איתי באמת על מה שמפריע לי, ולפעמים אני מאוד מקווה שאולי זה יבוא ממנה שהיא תראה שקשה לי ותגיד לי בואי לשיחה בשביל שאני ירגיש שהיא באמת רוצה לדבר איתי כי אכפת לה ולא כי אני משגעת אותה..
אני מחסירה המון המון מלימודים אני בכיתה ח' ואני לא רוצה ללכת לבית ספר אני פשוט לא רוצה אני לא ילדה שיש לה בעיות חברתיות, זה מגיע מסיבה אחרת אבל גם שמאוד כואבת לי ובגלל זה אני מחסירה המון (אולי פעם או פעמיים בשבוע)אני יודעת שזה רע אבל אני לא יכולה ללכת כמה שאני לא מנסה אני לא יכולה (אני יודעת שאני יכולה להישאר כיתה אם יהיו לי יותר מידי חיסורים אבל אצלנו בבית ספר לא רושמים את החיסורים אז יש לי במערכת 3 חיסורים או משהו כזה אז אני לא אשאר כיתה והציונים שלי די בסדר אני לא מידרדרת) .
אם אני מתחילה לאט לאט לדבר עם אמא שלי ולספר לה היא מיד תקטע אותי ותשאל אותי אם היא לבושה יפה וכל מיני דברים אחרים ותתנהג כרגיל או שפעם אחת היא אמרה לי שזאת בעיה שלי שאני נגררת אבל היא לא מבינה שהבעיה גדולה יותר וזה לא קשור היא פשוט לא מבינה מה הולך איתי בבית ספר וכשאני מנסה להסביר לה איכשהו היא לא מבינה ושוב אומרת שאני לא בסדר, והיא תאמת בכלל לא מנסה להבין..
אני מתחילה לחשוב שאני באמת הבעיה, אני מאוד אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי ויסביר לי מה לעשות עם אמא שלי -תודה-
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות