הנפש שלי מרוסקת. עומדת לאבד את זה. עזרה בבקשה. איך להתמודד?

פעם ראשונה שאני באתר הזה ראיתי פה עצות מקסימות ואני חייבת את עזרתכם❤️
בקצרה עליי אני עוד חודש בת 18 לפני גיוס
מגיל 13 היו לי יחסים לא טובים עם אמא שלי בכך שנפגשתי עם בחור בן 23 שפגע בי ושיקרתי לה שהייתי אצל חברה...כשהיא ואבא שלי גילו הם שברו עלי את הטלפון קיללו אותי ונעלו אותי בבית 4 חודשים. וטענו שבגדתי בהם ושאני בת אלף וזונה שהולכת עם גברים גדולים ממני. שהוא בעצם ניצל אותי ופגע בי נפשית.
מאז התחילה אצלי מצוקה נפשית וכל הזמן חיפשתי מקום או אדם שיכיל אותי.בין אם זה בחוץ ברחוב או אצל אנשים אחרים.
לא היו לי בעיות בבית. כלומר ההורים מאוד מבוססים ומבחינת הדברים האלו הייתי מקבלת הכל.
אבל הנפש שלי התרסקה. כי לא שווה בית מלא בכסף או חדר משל עצמי אם אין לי כלום מעבר לזה.
כל דבר הכי קטן שהייתי עושה אמא שלי הייתה מקללת אותי ומענישה אותי.
לפני שנה וחצי היא גילתה שהתחלתי לעשן. זרקה לי את הדברים החוצה ירקה עלי קיללה אותי אמרה לי זונה. וישנתי אצל חברות כמה ימים. חזרתי פגועה נפשית לא מסוגלת להסתכל עליהם אבל הם המשיכו איתי כאילו הכל כרגיל.
אחרי כמה חודשים שתיתי והגעתי למצב קשה ולקחו אותי למיון באמצע הלילה עד שאחד מהמשפחה בא לשחרר אותי. כשהתקשרו לאמא שלי כבר הייתי בדרך הביתה והיא קיללה אותי וזרקה עלי דברים היא ואבא שלי אמרו לי שאני מתנהגת כמו שרמוטה וגועל נפש והיא דפקה לי את הראש בקיר ואומרת שהרסתי לה את החיים ואת השם של המשפחה ועכשיו כולם ילכלכו עליה שהבת שלה שרלילה.... היא לעולם לא דיברה איתי לעולם לא נתנה לי את ההרגשה שהיא אמא
היא כן הסיעה אותי ולקחה אותי והכינה לי אוכל אבל שם זה הסתיים. היא אלימה מילולית ופיזית והנפש שלי התרסקה ממנה
כשהם גילו שהייתי בקשר עם בחור ערבי (כן יודעת טעות איומה אבל המצב הנפשי שלי היה זוועה) היא ואבא שלי הרביצו לי ואמרו לי שאני מזדיינת ושרמוטה וזרקו עלי דברים ואמרו לי שהם יקברו אותי ואמרתי להם יום אחד שאני אעשה לעצמי משהו בגללם והיא אמרה לי שזה בעיה שלי ושהיא אפילו לא תקבור אותי
ושהם ידקרו אותי אם אני אעשה משהו לא במקום
היא תמיד אומרת שאני ילדה ריקה ושטן רק עם רוע ושאני יסתלק לה מהבית כבר
ושאחים שלי הקטנים צריכים להתבייש שיש להם אחות כזו זונה שמעשנת ויוצאת עם גברים גדולים ממנה.
כל ריב שלנו היא מאיימת שתשבור לי את הראש על הקיר ואומרת שאני שטן ויורקת עלי ואומרת לי שאני יעוף מהבית.
הבעיה היא זה לא שאני מפחדת ממנה ממש לא
הבעיה היא הכאב הנפשי הצלקת שהאא עשתה לי אני כותבת וממררת בבכי אין לי איך להחזיק את עצמי יותר אין לי טעם לכלום אני עברתי כלכך הרבה ניצלו אותי גברים על ימין ועל שמאל והתחלתי לשתות אלכוהול בכמויות מטורפות ואפילו כשהייתי מאושפזת בגלל זה במיון היא לא באה לבקר אותי כמו שכתבתי רק קיללה אותי ירקה עלי ומשכה לי בשיער. ודפקה לי את הראש בקיר
אני יודעת שאני צריכה לעזוב את הבית תכף אני מתגייסת אז יהיה לי קל. אבל איך אני מעבירה את הכאב הנפשי זה הכי גומר אותי אני יודעת שזה לא יעבור לעולם אבל לפחות משהו שיעביר לי קצת אני כל יום ממררת בבכי וחושבת אובדני
יש לי אחים קטנים ורק עליהם כל כך כואב לי כי גם איתם היא מדברת בצורה כזאת ופשוט שורף לי הלב בבקשה
הכאב הנפשי השתלט לי על הגוף מרוב בכי אני כבר מקבלת קוצר נשימה לוקחת כדורים להרגעה בבקשה איך אני עושה שיפסיק לכאןב לי...למי לפנות
תודה לכם וסליחה