כן
זה גורם לי להרגיש לבד ועצובה. התרגלתי להיות לבד בהרבה מקומות. וכשיש קבוצה אני בצד. לפעמים אני מעדיפה להיות לבד, אבל פוחדת שזה יגרום לי להרגיש בודדה שוב. למרות שיש לי שתי חברות טובות. אני לא מספרת לאף אחד את הבעיות שלי ואת מה שאני מרגישה, ואף אחד לא מבין אותי. בבית ספר אני די לבד. אבל יש לי תקופות שבהם אני שמחה, ואני אסירת תודה על מה שיש לי בחיים. החרדה החברתית מונעת ממני הרבה דברים, ואני מופנמת וביישנית. לא יכולה ליצור חברויות חדשות. לא יודעת איך להתחיל שיחה. לא אוהבת להכנס למקומות עם הרבה אנשים. אני מרגישה שאם הייתי יודעת איך להתגבר על זה, זה היה משנה לי את החיים. אבל אני גם יודעת שזה יכול לקחת זמן, וחוששת שזה לעולם לא יעבור. אני מרגישה שההורים שלי קצת מאשימים אותי שאני ככה ולא מבינים. כשהייתי קטנה חשבתי שזה יעבור כשאגדל, אבל זה לא עבר. ואני לא יודעת בכלל מה גרם לחרדה.
דרך הכתיבה והאומנות אני יכולה קצת לבטא את המחשבות שלי, שאני לא מספרת לעולם.
יש לכם עצות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025