היי אסקפיפל,
כן כן הכותרת לא הכי ברורה. אז אני אתחיל מהתחלה, זה יהיה קצר :)
הכרתי בקיץ מישהו שגדול ממני בשנה וחצי בערך. לא דיברנו יותר מדי ויצאנו לדייט בסופו התנשקנו. באותה תקופה הייתי סופר מבולבלת מכל מה שקרה ומעוד דברים שקרו לפני ואז והייתי בתוך מין ענן בלבול שהכל חדש ומבלבל ומרגש ויותר מדי אז ניסיתי פשוט לסיים את זה. לא התחלתי שיחות בווצאפ. לקח לי זמן לענות. לא עניתי בפול רצון להמשיך שיחה. התחמקתי מלקבוע שוב פעם. דברים כאלה שלא קשה לעלות עליהם.
זה היה ככה בערך לחודש בו הוא הראה לגמרי עניין. התעניין בי, דיבר איתי, התחיל שיחות, איחל לי בהצלחה
על כל דבר חדש שאני עושה ובכללי היה נורא נורא מקסים ואמר באופן מאוד ברור שהוא רוצה אותי.
אחרי זה אפשר להגיד שהוא הבין את הרמז וכתב לי שהוא לא רוצה ככה.
הסיפור הזה ממשיך לרדוף אותי. לא עבר יום מאז הדייט הזה שלא חשבתי עליו והיום אני מדמיינת מה היה קורה אם היינו ביחד. מה יכלנו לעשות, לאן יכלנו ללכת. אני מתגעגעת אליו.
יש שתי בעיות בכל הסיפור הזה:
1. כמו שאני רואה את זה לפחות למרות שהוא פיזית סיים את זה אני גרמתי לזה. הייתי מגעילה אבל בסופו של דבר זה היה כי הייתי מאוד מאוד מבולבלת ושום דבר לא מבטיח לי שאם אני עכשיו כותבת לו מה אני מרגישה והוא רוצה שנחזור לקשר אני לא אהיה מבולבלת. ואז אני אפגע בו. עוד פעם.
2. אני באמת לא יודעת אם אני מרגישה ככה כי אני מתגעגעת אליו או כי אני צריכה מישהו לדמיין איתו מערכת יחסים (זה נשמע סופר פתטי) והוא זה שאני יכולה לעשות את זה איתו. אני נזכרת בדברים שהוא אמר לי בדייט אבל אני לא יודעת אם מדובר בו או הרעיון של זה. ואז שוב יוצא שאני פוגעת בו.
שום דבר לא אומר לי שהוא רוצה אותי עדיין... אין לנו חברים משותפים ואין לי שום דרך לברר את זה. כנראה שהוא לא רוצה אותי בכלל אבל אני חייבת לעשות *משהו*. המצב קבוע במקום לא טוב כבר יותר מדי זמן. מה אתם חושבים שאני יכולה לעשות? לא לעשות כלום? להתנצל? להתייעץ עם מישהו קרוב? אני באמת לא יודעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות