עזרו לי להבין את גורל הזוגיות הזו. מה עושים?

שלום לכולם (פריים אלפא אשמח גם לתגובתך),
אני במערכת יחסים 3 שנים וחצי, אני בת 26 חבר שלי בן 27, ואנחנו גרים ביחד כשנה. לאור נתונים אלו מתחילות לעלות לי המחשבות האם הזוגיות הזו נועדה לכל החיים. זה הזמן להתחיל להיסגר על עצמי, האם זה מה שאני רוצה למשך שארית חיי? ואם לא, כדאי להתחיל לפעול בזמן הקרוב...
עשיתי חושבים עם עצמי, והגעתי למסקנה שישנם כמה דברים שהינם חובה בעייני במערכת היחסים *שלי*: אהבה, אמון, חברות, משיכה/התאמה מינית, אורח חיים דומה, וחיזור עם מחוות רומנטיות (משני הצדדים כמובן). חלק מהדברים האלו קיימים בנינו, אך חלקם לוקים בחסר.
אני בהתלבטות:
האם דברים כאלו קריטים, ובלעדיהם המערכת יחסים לא תביא לאושר?
האם אפשר לשפר, או להשלים ולחיות, עם חסרונות כאלו?

זה יהיה ארוך, אבל חשוב לי להרחיב ולשמוע את דעתכם המושכלת:

אז לגבי אהבה, אני אוהבת אותו, אוהבת אותו אהבה אמיתית, כנה, ללא גבולות ותנאים. עברתי חוויות שונות עם גברים שונים בחיי, באמת שלמדתי והבנתי מזו אהבה. הדבר שאני הכי בטוחה בו בקשר שלנו ללא עוררין זה שאני אוהבת אותו, פשוט רוצה את הטוב ביותר בשבילו. האם הוא אוהב אותי? הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב אותי, אני מרגישה ממנו אהבה, אז אני מניחה שכן.

אמון למזלי יש לנו בשפע. קיימת קנאה טובה ובריאה מצד שנינו, אבל אני בוטחת בו בעיניים עצומות, וכך גם הוא בי.

בעייני חברות בקשר רומנטי מתבטאת בבילויים מהנים וכיפים ביחד, בשיתוף אחד עם השנייה על חוויות היום, ומתן תמיכה רגשית ברגעים קשים.
הוא תמיד שם בשבילי כשאני צריכה ונותן לי אוזן קשבת, אבל אני פחות מרגישה שהוא משתף אותי בדברים שעוברים עליו, לדוגמא מעולם לא ראיתי אותו בוכה, והוא לא מרבה לדבר איתי על דברים כואבים בחייו (גירושיי הוריו, ויחסיו עם אביו המנוכר). אני מבינה שייתכן ויש לנו צרכים שונים בנושא הזה, אז אני לא מחטטת ולוחצת עליו לשתף, אבל כן הייתי רוצה בזה.
לגבי בילויים משותפים, אני מרגישה שמאז שעברנו לגור יחד אנחנו אומנם נמצאים יותר זמן אחד עם השנייה, אבל בילויים רק של שנינו כמעט ונעלמו. אנחנו יוצאים לדייט רק כשאני מבקשת או קובעת, והאמת שמציק לי שאני היוזמת היחידה, זה גורם לי להרגיש שלא חסר לו הבילוי שלנו יחד, גורם לי להרגיש שהוא פחות נהנה איתי. כשניסיתי להעלות בפניו את הנושא הוא טען שאנחנו כל הזמן ביחד. הסברתי לו שכיף לי שאנחנו חיים תחת אותה קורת גג, וכיף לי לשבת איתו בסוף היום ביחד מול הטלוויזיה, אבל בנוסף לכך אני צריכה גם את הזמן איכות של לצאת, לדבר, לצחוק, לטייל, ושאני אשמח אם הוא גם יזום בילויים כאלו, הוא אמר שישתדל אבל בפועל זה לא קורה, אני עדיין היוזמת היחידה. זה מבאס אותי, אבל אולי אצל כולם זה ככה? אולי בדרך כלל הגבר יותר אדיש לעניין והאישה היא זו הצריכה "לגרור" את הגבר לדברים כאלו והוא פשוט זורם?

אני מאוד נמשכת אליו, נמשכת לאיך שהוא נראה, מדבר וזז. אני מניחה שגם הוא נמשך אלי, כי הוא זה שהתחיל איתי כשהכרנו, ולא השתנתי חיצונית בכלל מאז.
לגבי ההתאמה המינית בנינו אני מרגישה קצת פערים. הסקס שלנו נהדר! אני חווה אורגזמה ברוב הפעמים (80%) בהן אנו שוכבים, וגם הוא כמעט תמיד גומר. אבל ישנם דברים אחרים שפשוט ממש מפריעים לי:
1. התדירות: כמובן שבתחילת הקשר שכבנו המון ומאז התדירות יורדת. כיום, נראה כי אין בנינו התאמה בחשק המיני, ואני רוצה לשכב יותר ממנו. הסקס איתו מאוד חשוב לי כי זה גורם לי להרגיש יותר מאוהבת וקרובה אליו, ובכללי סקס גורם לי להרגשה פיזית טובה ונינוחה יותר. ולכן, אני כמעט כל יום רוצה לשכב איתו, אבל הוא לעומת זאת, לא מרגיש צורך לעיתים כה תכופות, נראה כי מספיק לו גם שלוש פעמים בשבוע. בעבר אני זו שלרוב יזמה את הסקס בנינו, אך לא מעט פעמים קרה שניסיתי להזרים אותו והוא לא רצה, וכמובן שכיבדתי. אבל הדחייה חורה לי, וכיום אני נזהרת יותר ויוזמת פחות. לצערי קורה לפעמים שאני כבר מספקת את עצמי, ולא טורחת לפנות אליו כי יודעת שאקבל דחייה.
2. תקשורת: התקשורת בנינו על סקס קצת מקרטעת, אני חושבת שזה קשור לעובדה שהוא דתל"ש וכנראה מרגיש פחות בנוח לדבר על זה. אני מנסה להבין ממנו מה הוא אוהב יותר ומה פחות, במה בא לו לגוון, מה הפנטזיות שלו, אבל הוא תמיד מתפתל בחוסר נוחות ועונה לי תשובות מעורפלות.
3. גיוון: אני מאוד אוהבת סקס, לא זקוקה לדברים קינקים מידי כדי להידלק, אבל אני כן אוהבת לרענן את הסקס מידי פעם. ביקשתי ממנו שילך לחנות סקס, שיקנה לנו דברים שהוא חושב שנהנה מהם. הוא חזר עם כמה פריטים מגניבים, והשתמשנו בהם פעמיים-שלוש, אבל לא יותר מזה. ניסיתי לאחרונה לשלב צעצועים שוב אבל הוא לא רצה.
4. מין אוראלי: כל פעם שאנו מקיימים יחסי מין אני יורדת לו לפני, הוא נהנה ונדלק, וכנ"ל אני. בתחילת הקשר הוא היה יורד לי מידי פעם ביוזמתו, נהניתי מאוד, זה הרים את האורגזמות שלי לרמה אחרת. בהמשך הקשר, שמתי לב שהוא כבר לא עושה את זה. לא מצפה שירד לי כל פעם שאנו שוכבים (אני מבינה שזה יותר זמן והשקעה מאשר שאני יורדת לו), אבל זה התחיל להיות ממש חסר לי, אז כבר בלית ברירה הייתי פשוט מבקשת ממנו, או מובילה אותו לשם. לפעמים זרם לו, ולפעמים לא, אז עשה בקטנה או לא בכלל. שאלתי אותו אם הוא כבר פחות נהנה מזה או שאולי משהו למטה מפריע לו (מגולח למשעי, ורק אחרי מקלחת), והוא ענה שלא, אבל משום מה הוא כבר לא יורד מיוזמתו, מבאס אותי מאוד מאוד.

אז ישנם כמה דברים ביחסי המין בנינו שמפריעים לי, קשה לי מאוד המחשבה שזה יהיה המצב כל ימי חיי. שלושה ימים בלי סקס ואני מרגישה פיזית לא טוב, מרגישה ריחוק במערכת היחסים, ואפילו קורה שנדלקת מגברים אחרים (כמובן שלא עושה עם זה כלום, מתרחקת מזה כמו מאש. אבל אין לי שליטה על המחשבות). סקס מידי יום הוא דרישה גדולה מידי לשלב כזה במערכת היחסים בנינו, או שהיא לגיטימית? האם חוסר התאמה שכזה הינו בר-תיקון? אני הופכת למאוד מתוסכלת מהעניין, לא חושבת שמגיע לי או לו לחיות כך למשך כל חיינו....

האורחות חיים שלנו יחסית דומים, אני ליברלית, פמניסטית (שיווין בין המינים ולא עליונות האישה, למבולבלים שבנינו) וצמחונית.
הוא דתל"ש (שומר רק כיפור, פסח ולא אוכל פירות ים/חזיר), מתנחל לשעבר אז די ימני (אבל לא פעיל פוליטית כלל), ואוכל בשר.
שנינו מודעים לעמדות אחד של השנייה, אז כיום משתדלים פחות לדבר בנינו על נושאים שנויים במחלוקת. רק לעיתים רחוקות קורה שבפועל ישנן התנגשויות בנינו על נושאים שכאלו, אבל בסופו של דבר שנינו מאוד מכבדים אחד את השני, מאמינים ב"חיה ותן לחיות", ותמיד מצליחים להגיע לפשרה ולכבד אחד את השנייה.

לגבי חיזור ומחוות רומנטיות אז תמיד בימי הולדת, ימי שנה, ויום האהבה אנו מפנקים אחד את השנייה, מגשימים דברים שתמיד רצינו לעשות, וחווים הכול יחד. אבל כמו כל זוג השגרה שוחקת ומחוות כאלו נעלמות מהיום יום, אבל אני חושבת שיחסית אנו כן מתאמצים לשמר זאת. אני מידי פעם כותבת לו הודעות/פתקים רומנטיים או מבקשת ממנו לרקוד כשמתנגן שיר רומנטי, והוא לפעמים מפתיע אותי עם זר פרחים, או עם ממתק/משקה שאני ממש אוהבת.

אז חלק מהדברים האלו שחשובים לי עובדים אצלנו היטב, ולא דברים שמובנים מאליו כלל. אין לי ספק שהוא גבר מיוחד מאוד, ועם רוב הגברים לא אצליח לבנות מערכת יחסים מדהימה שכזו, אבל עדיין זו אינה מערכת היחסים האידיאלית שאני רוצה. השאלה היא האם אפשר לעבוד על הדברים הפחות טובים? או שאולי הם דברים שפשוט קיימים או לא קיימים, ואין לנו השפעה על כך?

תודה לכל מי שהשקיע וקרא הכול, ותודה רבה למי שטרח להביע את דעתו :)