אין לי דת! גיליתי את זה יחסית מוקדם, בכיתה ה, אני לא נוצריה, לא מוסלמית ולא יהודיה, אני מרגישה שלכל דת יש מקום, ארץ ישראל היא המקום של היהודים אבל אני בארץ ישראל ואני לא יהודיה, אין לי לאן ללכת, אסור לי להתחתן בארץ, אפילו אסור לי להיקבר בארץ! המחשבות שיסלקו את מי שלא יהודי מהארץ מתגברות, אני חושבת שהקטע הזה מתגבר.
אתמול היה לי שיעור, חשבתי על זה ובלי לשים לב אני התחלתי למלא את כל השולחן בדמעות, המחברת שלי הייתה קרועה, ואני, אני המשכתי לבכות, אף אחד לא הבין אותי אפילו לא המשפחה שלי.
היום היה לי מועד ב של מבחן בעברית, התחלתי לקרוא את הטקסט ופתאום ראיתי מילה שהפריעה לי "יהודים", אני יודעת שעכשיו רובכם יחשבו, איזו אנטישמית, מה היא מתרגשת, או כל מיני דברים כאלה, אבל אני לא שונאת יהודים פשוט ברגע שראיתי את המילה הזאת המחשבות על זה עברו לי בראש, ופתאום חטפתי סוג של סטרס, רעדתי כולי, בכיתי, התנשפתי בכבדות, שלחו אותי ליועצת כדי שארגע, אחריי שלוש שעות שהייתי המצב הזה התחלתי להירגע, התקשרו לאמא שלי אבל היא לא הבינה, היא די התעצבה עליי שאני עושה מזה סיפור. בבית אמא שלי ואחותי הסבירו לי קצת שזה בסדר אבל אני עדיין מרגישה כמו בסטרס, אותן מחשבות, ואף אחד לא מבין.
אני מבקשת עצה מה לעשות, אני אף פעם לא קיבלתי התקף כזה, אני מפחדת, קשה לי ואין לי למי לפנות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות