התמודדות אישית עם משקל, מרגישה במלחמה עם עצמי, איך להתמודד?

היי לכולם!

יש לי בעיה קשה מאוד עם אוכל.
אציין שאני בת 25, משרתת בקבע, התחלתי לפני כשנתיים וחצי תפקיד חדש בבסיס במרכז+ תואר ראשון במרכז, מה שהצריך ממני לעבור לגור אצל בן הזוג שלי יחד עם משפחתו, אשר מתגוררים במרכז (במקור אני בצפון). שילוב התפקיד עם התואר מאוד לא קל ולוקח ממני הרבה כוח פיזי ומנטלי, אבל נשארה לי רק עוד שנה וחצי לסוף התואר ולשחרור. אני ובן הזוג שלי 5 שנים ביחד.
תמיד הייתה לי נטייה להשמנה אבל בבית שלי עם ההורים, ההורים לא היו קונים דברים מתוקים ותמיד ידעתי מהם שאסור ולכן הייתי נמנעת ומצליחה בשגרה היומיומית שלי גם בתחילת השירות, לשמור, לקחת את עצמי ביידים תקופות מסויימות ולרדת במשקל.
את בן הזוג שלי הכרתי בצבא, והוא היה בשירות קרבי, ככה שרק פעם בשבועיים שלושה הייתי מגיעה אליו לסופש שלהם ורואה אותו. אצלם בבית ממתקים וקינוחים ושטויות זה מותר ומקובל. הם כולם שם מלאים, ורוב המשפחה שלו- אבא שלו, אחותו והוא עצמו (כשנה לאחר השחרור), עברו ניתוח קיצור קיבה בסופו של דבר. לפני הניתוח הוא היה אוכל כל דבר בכמויות מטורפות, פותח את המקרר ומתחיל לקחת הכל. הבעיה שלו זה לא הפריע במבחינת מראה אלא הוא פשוט הבין שזה לא בריא והחליט כמו אבא שלו ואחותו לעשות את הניתוח ובאמת מאז ירד הרבה, אבל עדיין ממשיך לאכול שטויות פה ושם אבל פחות כי פשוט לא יכול פיזיולוגית לאכול הרבה. המשפחה שלו למרות הניתוחים והבעיה מבחינת השמנה, תמיד קנתה ממתקים הביתה ואני רואה עליהם שהם פשוט לא יכולים בלי. אצלי מאז שהכרתי איתו, עם כל העומס בצבא, והסופשים פעם ב שהייתי מגיעה אליו, הפכתי בראש שלי את הבית שלו כמפלט. בבית שלי אני שומרת, כי אסור! כי ההורים שלי לא מרשים ולא קונים אבל אצלו הייתי מחכה לסופשים כדי לחרוג ולאכול שטויות ולהנות. לאט לאט פיתחתי הרגל כזה. מאז שעברתי לגור אצלו עקב השירות בצבא והתואר, נהיה לי נורא קשה. מסופ"ש חריגה פעם ב, זה הפך להיות הרגל. התחלתי לעלות במשקל מהר מאוד. הייתה תקופה בשנתיים וחצי האחרונות שהתחלתי דיאטה קיצונית ונמנעתי ממש ממתוקים כי ממש עליתי במשקל, והצלחתי להוריד 16 קילו (עד עכשיו לא מבינה מאיפה היו לי הכוחות). הייתי מאושרת, נראיתי טוב. אבל בסופו של דבר נשברתי, נהייתי פשוט חזירה וכל יום אחרי יום ארוך ועמוס, הייתי חוזרת ופותחת את המקרר של המשפחה שלו ופשוט אוכלת כל מיני שטויות, קונה לי במהלך היום שטויות וג'אנק פוד. ככה יצא, שמה 16 קילו שהורדתי, עליתי אותם חזרה + עוד 8 קילו יותר בשנה וחצי. אני כרגע במשקל הכי גבוה שהייתי בו אי פעם. קשה לי. אני מנסה להתחיל כל מיני דיאטות. כל מיני חברות עם תוספי תזונה, חלי ממן, שומרי משקל, ניסיתי הכל! לא מצליחה. חצי יום שומרת ואז בערב אחרי יום ארוך, אוכלת שטויות וככה חוזר חלילה.
נרשמתי לפני חודשיים לחדכ, חשבתי שזה יגרום לי לשינוי. לא ולא... כלום! שבוע הלכתי ושאר הזמן פשוט התשלומים יורדים וכי אני פשוט לא מוצאת לזה זמן כי אני כל יום חוזרת באזור 20:00- 21:00 הביתה.
אני כל הזמן בוכה לבן הזוג שלי מתסכול אבל לא עושה עם זה כלום. הצעתי לו שנעבור לגור ביחד בנפרד מהמשפחה), שככה אולי משהו ישתנה בשגרה שלי, אוכל לשלוט במה שנכנס הביתה ולבשל בריא יותר. אבל הוא כרגע לא מעוניין כי מחירי הדירות יקרים במרכז, והוא סטודנט והוא גם לא מוכן שאני אשלם את הרוב.

מרגישה שאני במלחמה תמידית עם עצמי. אומרת לעצמי לא לגעת במתוקים ונשברת. אני כועסת ומאוכזבת מעצמי ובתסכול תמידי. בוכה הרבה.
לא יודעת באמת מה לעשות ואיך להכריח את עצמי.. מרגישה שהמוח שלי חייב את מתוקים האלה בסוף היום ושהוא לא יכול בלי. במיוחד כשיש פיתויים בבית, אני לא מצליחה שלא לגעת..

מצטערת שקצת הארכתי בסיפור, אבל אשמח לשמוע דעות ועצות של אנשים שחוו תקופה כזאת. איך הצליחו להתמודד... חשבתי ללכת לפסיכולוג להתייעץ אבל גם לזה לצערי אני לא מוצאת זמן.

תודה לכולם!