אוהב חברה, ואוהב להיות לבד

היי,

רציתי לשתף משהו. אני אדם נורא מורכב, וקשה להבין את זה עליי ממבט ראשון. ז"א אני נורא אוהב את הפרטיות שלי, להיות לבד, ללא אנשים - סתם לשחק במחשב או בסוני או להקשיב למוסיקה [כל סוגי המוסיקה- מעמיר בניון שאני מכור אליו ועד אופרה נדחת ביוטיוב]. לא אוהב מחוייבות , לא אוהב שאומרים לי מה לעשות או שמתערבים לי בחיים ושואלים שאלות פרטיות ומנסים לייעץ בלי שביקשתי את זה .אני נורא מתעצבן שמסתכלים עליי מגבוה ומתכננים לי את החיים. יש ימים שאני לא רוצה לעבוד,לא רוצה ללמוד - רק רוצה להיות לבד. בשקט... באמת, ככה אני.

אבל... אני אוהב להיות עם אנשים. אני אוהב לאהוב ולהיות נאהב, אני אוהב חיי חברה - אני אוהב לפעמים גם להיות במרכז העניינים. לצחוק, לבלות, לראות כדורגל...אני מחפש אישה לחיים - מישהי שאוכל לחלוק איתה מצבים יפים וגם פחות. מישהי שתהיה שם בשבילי תמיד וגם אני אהיה בשבילה. אני רוצה ילדים - אני רוצה לפעמים להיות מבוגר אחראי. אני רוצה סתם ללכת לים עם חברים או להופעה טובה, ולפעמים לצאת עם בת זוג למסעדה. לטוס לחול עם בת זוגי או חברים ולראות עולם. לדבר בטלפון שעות עם חברים ולהתייעץ. לאכול ארוחת ערב עם המשפחה ולשבת בסלון ולצפות בסרט טוב יחד עם אימי, אבי ואחותי. באמת, ככה אני.

אני מבין שזה קצת סותר - אבל פה הבעיה שלי מתחילה . יש לי אנשים טובים בחיים - יש לי חברים טובים וגם פחות - משפחה אוהבת שמנסה לעזור באמת מטוהר לב. העניין הוא שכשמנסים להתקרב אליי - אני לא רוצה קירבת אדם ורק רוצה להיות בשקט שלי לבד. וכשמתרחקים ממני אני פתאום צמא לחברה וחבר אמת. כאילו איכשהו, באופן קצת מוזר - אני מרחיק מעליי את כל האנשים שרוצים בקירבתי - אבל הרצון שלי הוא בסה"כ להיות מדי-פעם לבד. אני אדם כזה - לפעמים שיש בן אדם שממש מתקרב אליי - אני מרגיש פשוט חנוק ולא רוצה לראות אותו. אבל פתאום לאחר כמה זמן אני "מתעורר" ומבין שמה שעשיתי אולי היה נכון בזמנו - אבל הרחקתי עוד אדם שבאמת רצה להתקרב אליי.
אוי, וזה קורה לי כ"כ הרבה...

לפעמים בא לי פשוט לקנות כרטיס One way ticket לאיזו מדינה נידחת בדרום אמריקה ולחיות בחוף ים - רק אני, גיטרה והבעלי חיים על החוף , לצאת לטיול בהרי ההימאליה רק אני, וכמה קופסאות טונה עם קרקרים . לפעמים בא לי להיות באיזו הופעה עם כל החברים,לשבת ולשחק בסוני ביחד,לצאת עם אהובתי[שכרגע אין, כן...:],לשתות להשתכר ולהינות מחברת האנשים שרוצים בחברתי.

איך משלבים בין שני הדברים [שמבחינתי שניהם בסיסיים-אני לא יכול לוותר על אחד מהם] בלי לפגוע באף אחד ובלי להרחיק מעליי את כל העולם - אבל גם להיות עם עצמי , עם השקט שלי...

אשמח לשמוע כל מה שעולה על ליבכם ,
אחחחח...