אז כל הסיפור התחיל כשהייתי ביסודי. מכיתה ג' היו לי חצ'קונים, וזה שהייתי במרכז למחוננים ושהיו לי משקפיים והייתי שמנמנה לא ממש עזר כי כל הילדים קראו לי חננה וחרשנית. כיתה ו' שכמה מהילדים גילו שלי ולמשפחה שלי יש הרבה כסף אז הם החליטו " לקבוע איתי" להיפגש במסעדה ואז שם הם ניסו להכריח אותי לשלם הכל וברחתי משם בוכה.
כשסיימתי יסודי עברתי דירה והתקבלתי למגמה של "חנונים". רציתי להיות שם, כי אני אוהבת מתמטיקה ואנגלית ומדעים, אבל גם לא רציתי שיקראו לי חנונית שוב. אז הלכתי לתזונאית ולקוסמטיקאית ושמתי עדשות במקום המשקפיים שהיו לי ובסוף החופש כבר לא הייתי שמנמנה, כבר לא היו לי חצ'קונים וכבר לא הרכבתי משקפיים. אבל בכל זאת פחדתי שהילדים ימצאו משהו אחר לגבי שהם יוכלו לצחוק עליו., אז הגעתי למסקנה שהדרך הכי טובה שלי להינצל מזה זה להיות הבריונית, לגרום לכולם לפחד ממני ואז אף אחד לא יעיז להעליב אותי.
כשהתחיל היום הראשום מהר מאוד אימצתי לעצמי תדמית של "מתנשאת". דיברתי רק עם ילדים במגמה שלי ושילדים אחרים היו מנסים לדבר איתי, הייתי אומרת להם שאני מדברת רק עם אנשים חכמים אז אני לא אדבר איתם, וככה אף אחד לא העיז לצחוק על המגמה שהייתי בה. מצאתי לעצמי קבוצת חברות ששמחו להיות בצד החזק ולהעליב ילדים אחרים ותכלס זה עבד לי, אף אחד לא התעסק איתי והייתי הילדה הכי מקובלת אבל רק כי כולם פחדו ממני.
אז השנה אני עומדת לעבור דירה וכשחשבתי על הדברים שארצה לשנות בעצמי כשאני אעבור לבית הספר החדש הבנתי שההתנהגות שלי גועלית. בלי לשים לב הפכתי בדיוק לאותם בריונים שגרמו לי לבכות ביסודי. הבנתי שהדבר היחיד שאני יודעת זה איך לגרום לאנשים לפחד ממני ולא איך לגרום לאנשים לאהוב אותי. אני לא רוצה להיות רעהלאנשים ולהעליב אותם בגלל החולשות שלהם אבל אני גם לא רוצה להיות זאת שמעליבים אותה ומנצלים את הכסף שלה.
כמובן שכבר בישקתי סליחה מכל הילדים שהעלבתי או שפגעתי בהם.
אבל השאלה שלי היא איך לגרום לאנשים לאהוב אותי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות