אני בת 20, היו לי מערכות יחסים מועטות אבל איכותיות, הארוכה מכולן נמשכה שנה.
אחרי שנה שלא מצאתי גבר שהלהיב אותי יותר מדי ואפשר לומר די השתעממתי מגברים, הגיע אחד שפשוט התאים לי והפתיע אותי בצורה מדהימה
השיחות היו שנונות וקולחות, מעניינות וארוכות, היה לנו הומור מאוד דומה והפגישות שלנו היו אפלטוניות לגמרי במשך חודש, בכל דייט הוא הצליח לרגש אותי יותר ויותר,
הכל היה פשוט מדהים ואין לי צורך לפרט עד כמה הייתי בעננים בתקופה הזו.
ואז התחילה התדרדרות, בהתחלה לא הבנתי מה גרם לי לתחושות מוזרות לגביו,
הרגשתי שאני מתפכחת, הוא הוריד את הרגל מהגז.
במקום לדבר כל יום לפחות שעה בטלפון ולהתפלא כמה מהר השעה הזו עברה, לא היינו מדברים בשיחות, הודעות בוקר טוב כבר לא קיבלתי כשהוא קם, וכשהייתי שולחת בעצמי הוא היה לוקח איזה שעתיים להתחבר ולהתנתק עד שהיה עונה לי באמצע היום בוקר טוב. הרגשתי זילזול, לא היה לו כוח לנסוע עד אלי, ואפילו כשישבנו לאכול במסעדה
הוא שילם במזומן בדיוק את הסכום שלו והייתי קצת מופתעת, כמובן ששילמתי רק על עצמי בלי לעשות עניין
אני בחורה שיוונית, אני לא מצפה שהגבר שלי תמיד יאסוף אותי מהבית ויחזיר, אני עצמאית, אין לי בעיה כלכלית לשלם על עצמי, אני אפילו הזמנתי אותו כמה פעמים על חשבוני, אבל העניין העקרוני מאוד מפריע לי, הירידה בהשקעה שלו.
הן מבחינת זמן, מאמץ להיפגש, והן מבחינת נכונות להקפיד על הדברים הקטנים שבשגרה, שיחות טלפון, והבעת התעניינות (איך עובר היום?)
פתחתי מולו את הלב ואמרתי את מה שמפריע לי, הוא הקשיב והופתע מאוד מהדברים משום שהוא לא שם לב אליהם בעצמו. תהיתי איך יתכן שלא שמים לב שאתה לא מדבר יום שלם עם הבחורה שאתה טוען שאתה כל כך רוצה, אבל הוא תירץ ב״אני קצת עייף לאחרונה״, וכשהבעיה לא נפתרה, שוב העזתי לדבר, הפעם התירוץ היה ״אני לא רוצה להעיק עלייך, בחורות לא אוהבות בנים שרודפים אחריהן הן אוהבות מניאקים״, עלו עוד סיבות ״אני חסר ניסיון״ ו״את יכולה ליזום בעצמך״ ולגבי הכסף ״אני לא רוצה שמישהי תנצל את הכסף שלי ותפגע בי בסוף״
אחרי הרבה שבירת ראש עם עצמי הגעתי לחשיבה שהוא משליך עלי המון סטיגמות, ניסיונות עבר כושלים וצלקות מהאקסית. ולכן עולה השאלה- האם מגיע לבחור את ההשקעה שלי למרות הכל? לגלות סבלנות ולהכיל אותו, בגלל כל ההנאה שהוא ידע להסב לי? או לוותר על המאמץ כי ״עץ עקום לא מיישרים״, וכי נראה שהוא מוצא תירוצים מתחת לאדמה.
אני פשוט מתגעגעת לתחושה המדהימה שהיתה לי בהתחלה, שהיתה הדדית בוודאות.
אשמח לעצות וסליחה שיצאה לי מגילה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות