כן, זה לא נורמלי
כל פעם שאני רואה סרט שיש בו סצנות שמתארות מלחמה שקורית בתוך עיר, עם אזרחים שנפגעים, אני נכנסת להתקף חרדה, לוקחת את הסצנות מאוד קשה והן ממשיכות לרוץ לי בראש עוד שעות (ולפעמים גם ימים) אחר כך. גם כשמדובר בסרט תקופתי ולא משהו מודרני, לא משהו שאני יכולה בקלות להזדהות איתו.
אף פעם לא חייתי באזור מאוד "בוער" מבחינה כזו, גם לא בדרום עם הטילים וגם לא בצפון שהיה אז גם כן עם הטילים.... גרה במרכז, הכי קרוב למלחמה שהיה לי היה לשמוע יירוט די מרחוק וכשאני במקום מוגן- זהו. על פניו אין שום סיבה שאני אהיה בטראומה ממשהו כזה, אבל עובדתית אני פשוט ממש מתקשה להתמודד עם התמונות האלה. אני משתדלת להימנע מכאלה סרטים, אבל לפעמים אין ברירה ואני כן נחשפת אליהם. אני לא מבינה למה זה קורה, למה זה מכניס אותי לכאלה חרדות ואני כ"כ מצליחה להזדהות עם הדמויות ומרגישה כאילו אני תוך כדי צפייה נמצאת איתם, בפחד שלהם, בכאב שלהם, באובדן שלהם... הזדהות יתר כזאת נורא מוזרה, שלא קורית לי כשאני צופה בדברים אחרים. כאילו יש משהו בסצנה הזאת ספציפית שעושה לי רע באופן מיוחד - קצת כאילו בגלגול הקודם חוויתי משהו דומה ויש שרידים שזוכרים את זה ונמצאים בטראומה (לא באמת מאמינה בגלגול נשמות, אבל זה מסביר די טוב איך זה מרגיש באותו רגע של הצפייה וההתעסקות האובססיבית המחשבתית אחריה).
זאת בעיה נפשית? מאיפה השריטה הזאת הגיעה בכלל? מה לעזאזל קורה לי ומה אני יכולה לעשות כדי להצליח להרחיק את עצמי נפשית מהנושא?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025