הוצאתי רישיון נהיגה בגיל 19 לא היה לי מלווה אז לפעמים נסעתי עם שכנים כדי לתרגל את הנהיגה. קיבלתי את הרישיון ונהגתי בכל הזדמנות שהייתה לי (לא היה לי כ"כ כי הייתי בצבא), השתדלתי לנהוג פעם בשבוע לפחות.
עם הזמן נתקפתי בחרדות זה התחיל מזה שאיך שהרמזור מתחלף לכתום (לפני הירוק) אז כבר צופרים לי. צופרים לי שאני נוהגת לפי החוק ולא יותר מהר. איבדתי את הביטחון שלי ואני לא מוכנה לנסוע אפילו למכולת להביא חלב. אני נוסעת רק בשעות הלילה המאוחרות מאוד (12 בלילה עד 4 בבוקר) כי אין אנשים על הכביש. אני לא בחרדות בשעות האלה.
התדרדרתי בנהיגה מאוד, לא הצלחתי להחנות ואם אין שתי חניות פנויות אני אפילו לא מנסה להיכנס. התדרדרתי בנהיגה כי אני לא מסתכלת על תמרורים מהלחץ, מה שהוויז אומר זה מה שאני עושה, ואם הוא אמר להיצמד לימין אז כנראה מותר, ואם הוא אמר לי לפנות שמאלה אז כנראה מותר. (קיצר הכל חוץ מתמרורים של עצור וזכות קדימה).
הבנתי שכל הלחץ שלי נובע מהאנשים שעל הכביש אז הפסקתי לנהוג לגמרי, לא עליתי לרכב שלוש שנים בשעות היום והערב.
זה התחיל להפריע לי שאמא שלי הייתה צריכה להגיע לבי"ח לבדיקה,
והיא לא יכלה להתנייד בתחבורה ציבורית והיא ביקשה שאקח אותה ופשוט לא הצלחתי לחשוב על זה שאני צריכה לעלות על רכב בשעות הבוקר.
לא לקחתי אותה והיא נסעה בתחב"צ ואני ישבתי בבית ובכיתי כמו ילדה.
מה אפשר לעשות עם זה? איך מטפלים בזה? אני ממש רוצה לנהוג אבל לא רוצה שהלחץ שלי יסכן אנשים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025