מאז שהייתי בתיכון לא היו לי חברים טובים באמת שנפגשתי איתם מחוץ למסגרת (ביס / שנת שירות / צבא וכו'). בתיכון היה לי עם זה מאוד קשה אבל עם השנים למדתי להתרגל לסיטואציה ולא להרגיש בחסרון.
לפני כמה חודשים עברתי תקופה שבה המצב החברתי שלי יחסית השתפר, והיה הכי טוב מאז שהייתי ביסודי, אבל אז הרבה מזה קרס - הצעתי לאחד הידידים שלי לצאת וזה לא הסתדר, ובמקביל התחלתי להרגיש שרק אני יוזמת את הקשר מול כל החברים שלי והתחלתי לחשוש שאני בעצם כופה את עצמי עליהם ולא נעים להם להגיד לי לא.
אז ירדתי קצת מהרדאר לתקופה, הפסקתי ליזום מפגשים עם אנשים ורציתי לראות אם באמת רוצים בחברתי או שסתם מרגישים לא בנוח. ובאמת בתקופה הזו כמעט אף אחד לא חזר אלי והייתי לבד.
אז נראה שאף אחד מראש לא היה מעוניין להיות חבר שלי וסתם כפיתי את עצמי על אנשים, ועכשיו אני מאוד חוששת לחזור לקשר איתם / עם אנשים אחרים - כי אני לא יודעת למה לא אוהבים להיות איתי ומה אני עושה לא בסדר.
מעבר לזה, אחרי התקופה הזו שבה היו לי חברים פתאום זה מאוד חסר לי ואני מרגישה מאוד מאוד בודדה ומדוכאת מזה, והסיטואציה הזו והסוד הזה מאוד מאוד מעיקים עלי ואני מרגישה שהם מקשים עלי בסיטואציות חברתיות, והייתי רוצה לשתף אותם עם מישהו - אבל אין לי עם מי, כי כאמור, אין לי חברים...
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025