התחלתי השנה כיתה ח', בשנה שעברה הכרתי חברה שהיא החברה הכי טובה שלי, לה חברה יש שתע חברות שקרובות אליהי ומכירות אותה לפני. במהלך החופש היה לנו מחנה בצופים וארבעתינו יתקרבנו מאוד. היה לי איתן ממש כיף וגם להן איתי. כשהתחילה שנה היה ממש מעולה היינו יחד בהפסקות החברה הכי טובה שלי (החברה שמסופר עליה ראשונה) יושבת ליידי וממש כיף ומצחיק איתה.אנחנו נפגשות ארבעתינו בהפסקות ובשיעורים שיכבתיים (שתי הבנות האחרות בכיתה אחרת).
אבל עם כל זה שכיף ואנחנו משתפות אחת את השנייה בסודות ואני מרגישה שכולנו ממש קרובות, שלושת הבנות האחרות עדיו נפגשות בילעדיי אחרי הצהריים. בהפסקות הן לפעמים מתלחששות על דברים שהן לא רוצות שאשמע, ממש לא אכפת להן שאדע שהן נםגשות או נוסעות למקומות יחד, אבל זה ממש פוגע בי אני מרגישה לבד כי אם אני רוצה להיפגש אחרי הצהריים עם חברה והן נפגשות אין לי עם מי להיפגש ואני מרגישה לבד כי הן החברות שלי. אני שאלתי אותן בחופש אם אני נידחפת להן לחבורה והן אמרו שלא ושהן אוהבות אותי והרגשתי שזה נכון.
אני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה להמשיך ככה זה גורם לי להיות עצובה כל הזמן ואני מרגישה לא רצויה.
מה לעשות? פשוט להגיד להן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות