אז כפי שרשום בכותרת, אני פשוט לבד כל הזמן. אני מתמודדת עם הרבה דברים וממש נילחמתי כדי להיות כאן כי עברה עלי תקופה נוראית.. אין לי חשק לבוא לבית ספר כי זה 8 שעות והפסקות של להיות לבד ולראות איך כולם נהנים וצוחקים ומלאים בעצמם והחברות הכל כך לא אמיתיות שלי שלא אומרות לי אפילו שלום שאני מגיעה לכיתה. כולם ביחד ורק אני לבד. קשה לי להחזיק את הדמעות שלי . קשה לי לתאר כמה כאב אני מרגישה בלהיות אני. אף פעם אף אחד לא אהב אותי ואף פעם לא היו לי חברים אמיתיים. ואני לא רוצה הרבה חברים, מספיק לי חבר אחד טוב שאני ידע שאיכפת לו ממני שיתעניין בשלומי כי איכפת לו מאיך אני מרגישה, חבר כמוני, שיהיה איתי ברגעים הטובים וגם הפחות טובים. כתף לבכות עליה ולדעת שאני לא לבד.
אף אחד לא סובל אותי וגם אם זה לא נכון זאת ההרגשה שלי, כשאני הולכת אני מרגישה כמה מבטים מלאי גועל כשאני עוברת . אף אחד לא רוצה לראות אותי. אמרתי את זה ליועץ בבית ספר ולא איכפת לו. אמרתי למחנכת שלי והמצב היה דומה.
מה הבעיה בי אני ככ נוראית שאי אפשר להתקרב אליה? אני מגעילה? אם תכירו אותי בחיים האמיתיים אתם תגלו בן אדם עם לב של זהב . בן אדם שכותב את הרגשות שלו על הדף כי הדף זה הדבר היחידי שמקשיב לו.
ואם אני ככ לא חשובה , אני מצטערת , אולי כדי שאני לא אהיה פה וזהו? חבל על הסבל העמוק שאני חווה כל יום כבר ככ הרבה זמן. והייתי ועברתי בין מטפלים ופסיכולוגים זה לא שלא ניסיתי לנצח את הדיכאון והכאב . זה בלתי מנוצח , זה לא עוזב אותך. פשוט נדבק אליך כמו עלוקה ושמוצצת לך את הדם.
כבר אין לי אוויר יותר. זה לא מגיע לי.
אין לי חשק לכלום אין לי חשק לנגן יותר . אין לי חשק להתעורר בבוקר ולגלות שזה לא חלום.
חבל שהשינה לא הייתה עמוקה מידי והייתי ישנה לנצח ולא מרגישה את זה יותר.
הדמעות צורבות לי את העיניים. כואב לי לפקוח אותם.
הלוואי שלא הייתי צריכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025