שונאת את הגוף שלי בא לי למות. אחך להתמודד עם זה?

ככה אני בת 24 בחורה שלא ממש בורכה בואו נאמר זאת כך לדעת אחרים אני מאוד יפה ויש לי פנים יפות הבעיה שהגוף שלי מכוער וה׳ לא בדיוק חנן אותי..
אני מלאה בשנאה עצמית כלפי הגוף שלי אין כמעט יום או פעם שהרגשתי מה זה קבלה עצמית או מה זה לאהוב את הגוף שלי באמת
אני רזה מאוד וניראית צעירה בפנים לצערי הרב
ובנוסף יש לי חזה מאוד קטן מידה בי שכל הזמן היו מקניטים אותי וצוחקים עליי בגללו וזה ממש פוגע לי בביטחון זה החלק בגוף שלי שלעולם לא אוכל לקבל או לאהוב
כל החיים שלי סבלתי מבעיות בבית ומעוד הרבה דברים אחרים ובנוסף לכל אלה הייתי צריכה להתמודד עם הגוף המכוער הזה שהחליטו לתת לי
אף פעם לא הלכתי לים או לבריכה אני הייתי מתקלחת אפילו כמה שנים בחושך כי לא יכולתי לראות את זה
פיתחתי באיזשהו שלב גם הפרעות אכילה קלות
כל כך סבלתי כל השנים האלה מהחזה הקטן הזה ומהגוף הזה שאני מצטערת לפעמים שאני באתי לעולם הזה
עוד לא הגעתי למצבים אינטימיים עם גברים בכלל עצם המחשבה על אינטימיות ועל זה שמישהו יראה את החזה שלי מעלה לי דמעות בעיניים מי ירצה הרי לצאת עם מישהי כזאת רק פדופיל או מישהו עם בעיות...
בקיצור כבר את ההזדמנות שלי להיות אישה סקסית ומושכת איבדתי
ניסיתי ללכת לטיפול פסיכולוגי אבל לא עזר אני כל הזמן בדיכאון כי לחיות בשנאה עצמית במשך כמה שנים זה סבל ולצערי מלמעלה לא השאירו לי כל כך ברירה זה או סיליקון ולחטוף אחרי זה מחלות או להישאר בסבל תמידי ובשנאה עצמית
אני כרגע סטודנטית וכבר הגעתי למצב שאיבדתי כל עניין בלימודים ובחיים האלו בפרט אין לי יותר כוח ללמוד אין לי יותר כוח להיפגש עם אנשים שבנים באים לדבר איתי אני מסננת אותם הרי במילא זוגיות לא ניראה לי שכבר תהייה לא חושבת שאמצא מישהו שבאמת יוכל לאהוב ולהימשך אליי שהוא יראה את הגוף המגעיל הזה
ואת החזה הקטן והעלוב שלי לא ניראה לי שאני אי פעם אוכל לקבל
עברתי כל כך הרבה דברים לא קלים בחיים ובנוסף לזה גם קיבלתי כאלה גנים לפעמים אני מייחלת לזה שבכלל לא הייתי באה לעולם זה סתם מיותר אני במילא סובלת