התאהבתי שמישהי שפסלה אותי ואני לא יודע מה לעשות מכאן

אני מאוהב במישהי הכי מדהימה בעולם אבל היא דתייה ואני לא. ומכיוון שהיא יצאה פעם עם חילוני והם לא הצליחו לגשר על פערים בניהם, היא החליטה החלטה נחרצת שהיא לא יוצאת עם חילונים ויהי מה.
ועכשיו אני לנצח בודד! למה לא יכולתי להכיר אותה לפני חצי שנה??? אני כן פתוח להכיר בנות אחרות ומחפש לא מעט (למרות שכבר מחקתי דיי מזמן טינדר כי זה גם ככה רק לסטוצים). אני כן ממש אשמח להכיר מישהי שתהיה על אותו גל כמוני אבל נכון לעכשיו שאלתי 5 חברים שלי ואף אחד לא מכיר מישהי כזאת שתתאים לי. וגם ככה כרגע כשאני עוד בקשר איתה אני מרגיש שאם לא איתה אז לבד... וכל פעם שאני מזמין איתה לאנשהו היא אומרת לי שהיא לומדת.

במקביל אני יצאתי לאחרונה עם שתי בחורות שאחת מהן הייתה באמת מטומטמת והשנייה הייתה אולי חמודה וכמעט מתאימה לי אבל לא היה חיבור אמיתי בנינו ולכן אחרי 2 דייטים חתכתי. גם כשיצאתי עם אחרות הייתי כמעט אדיש אליהן כי אני רוצה ספציפית אותה! אני לא רוצה לוותר עליה בגלל דת, במיוחד שאני לא רואה שהפערים בנינו עד כדי כך גדולים. אני גם מוכן לוותר על משרת אחמש ביום שבת אם צריך. והשותפה שלה אפילו לא רצתה להעביר לה שאני רוצה לצאת איתה! הסכימה רק אחרי מסע שיכנועים. וכשהיא קוראת את הוידוי הזה שתשלח לי מה היא אמרה!
והבעיה היא שכשאני ננעל על מישהי זה להרבה מאוד זמן ככה שאני יודע שזה יהיה רלוונטי לפחות לעוד חצי שנה. פעם אחרונה שבאמת התאהבתי היה למשך 3 שנים מישהי שאנחנו לא היינו מתאימים בכלל :( מכל מיני סיבות, היה לה חבר כל התקופה ההיא והיא ידעה אני אוהב אותה. זה היה לפני 5 שנים ועד היום אני חושב עליה לפעמים)
בקשר לבחור שהיא יצאה איתו, גם בלי להכיר אותו בכלל אני יכול להגיד עליו שהוא חוצפן וגס רוח, כי אחרת איך זה יכול שאחרי שהיא הייתה איתו תקופה לא ארוכה היא זרקה אותו וקבעה שלא יוצאת עם שום חילוני לעולם?? אני יודע שאני מתחשב ורגיש יותר ממנו, בטוח מספיק בשביל לשמר מערכת יחסים עם פער דתי, אם כי כמו שאמרתי אני בעד להתחבר לדת יותר ממה שאני עכשיו ככה שהפעמים יקטנו או יעלמו. עד כמה טמבל הוא לוותר על מישהי כזו מושלמת בשביל פאקינג צ'יזבורגר מסריח, ומה הוא עשה כבר שהוא בכלל הגיע למצב שהיא זורקת אותו רק בגלל שהוא חילוני? אולי הוא חולני ולא חילוני. חבל שהוא לא היה קשוב לה, אבל זה טוב כי זה מחזק לי את הידיעה שלי כמה זה חשוב להיות קשוב לבן/בת זוג שלך ולצרכים שלו/שלה. וצריך גם לדעת להתפשר לפעמים על דברים שלא מסכימים.
ובלי קשר אליה, כי היא לא כזאת, אני גם מעט פגוע שהתחילו להסכים לצאת איתי לדייטים הרבה יותר רק כשקניתי אוטו! אני הייתי רוצה לצאת עם מישהי שהייתה מקבלת אותי גם בלי, ככה כמו שאני. והאמת אולי, ואפילו כנראה לפעם הבאה שאכיר מישהי שאהיה בקטע שלה אני בכלל לא אציין שיש לי אוטו ושאני יכול לאסוף ולהחזיר אותה. רק אחרי שקבענו. ואולי אפילו לדייט ראשון אבוא באוטובוס, רק ליתר ביטחון, לדעת שלא סתם מנצלים אותי לארוחות חינם ועוד כשמסיעים אותה לשני הכיוונים.
ומי יודע, אולי באמת אתם תראו אותי מסתובב עם כיפה קטנה על הראש בעוד כמה חודשים. אני גם נרשמתי שוב למלגה שבה אני מקשיב להרצאות על יהדות, בדומה לשנה שעברה אבל הפעם במסגרת אחרת ובמתכונת רחבה יותר.
אסיים במידה אופטימית ואגיד כי למרות שהיא דחתה אותי פעמיים לפחות ואמרה לי "נסחפנו" היא טרחה להודיע לי שבוע שעבר שהיא חתכה מבחור שהיא הכירה בחתונה של איזשהו זוג אחרי שיצאה איתו לדייט או שניים. אולי כי היו לנו כמה רגעים שהיו יכולים להתפרש כבעלי נטייה טיפה רומטית כשהסעתי אותה לאוניברסיטה במוצאי שבת.
הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה ללחוץ עליה באופן כלשהו, מה שאני חושש שעשיתי מעט, לצערי. ואני ממש פוחד שזה יהרוס, אפילו אם מעט, יחסים ממש טובים שהיו לנו עד עכשיו. אני לא רוצה שהיא תרגיש מובכת ממני ואם היא באמת לא רוצה אותי למרות שאני מוכן לעשות את כל המאמצים בשביל לגשר על הפערים שנותרו בנינו, ולא מוותר כל כך בקלות, אם היא תגיד לי ישירות (ולא ברמיזה) שזה לא מתאים אני אבין ולא אחפור יותר. אני ממש לא אוהב שרומזים לי דברים כי חצי מהפעמים אני לא מבין או מבין דברים לא נכונים. בשביל שהקשר שלנו יישמר לפחות איכשהו אני בנתיים נאלץ להשתדל לא לדבר איתה יותר מידי למשך כמה זמן עד שהיא בעצמה תיצור איתי קשר שוב. אני מתגעגע לצחוק שלה!
יהי שלום ;(
בעצםצאני כבר לא אופטימי לגביי היחסים בנינו, ואסיים כמו שאני מרגיש. יש לי רק שאלה אחרונה שהתשובה עליה הוא כנראה לא. אבל אשאל אותה בכל זאת מתישהו: אולי עוד יש לי צ'אנס?