היי, אז אני בת 17.
ואני חושבת שמשהו ממש לא בסדר איתי.
כשהייתי בת שבע הייתי בקטע של המדריך לטיול בחול שהיה בן 40.
לא יודעת למה, כל החיים שלי הייתי בקטע של אנשים שהדריכו אותי ויו יותר בוגרים ממני- אם זה המדריכים בצופים שהם קצת יותר בוגרים ממני (שנתיים - שלוש) , השינשינים (בזמן שהייתי כיתה ט-יב) או מדריכים מבוגרים בן 25.
אני אפילו לא מכירה אותם כמעט. אנשים שאני מכירה במשך שנים ואוהבת ומכבדת לא ימשכו אותי באותה צורה, וזה לא משנה איך הם נראים.
זה קורה כל הזמן, אנשים בגיל שלי בקושי עניינו אותי חוץ מקראשים קטנים של שבוע- שבועיים , זו גם הסיבה שסירבתי לכל האנשים שהציעו לי, פשוט לא הייתי מעוניינת באנשים בגיל שלי.
אף פעם.
ועכשיו אני נכנסת ללופ הזה שוב, עם עוד קראש על מישהו שמבוגר ממני ב4 שנים.
אני בקושי מכירה אותו, ואין לי כוח למוח הפגום שלי.
למישהו שהיה בסיטואציה הזו, יש דרך החוצה? למה אני תמיד רוצה אנשים שאני לא מכירה? למה מבוגרים ומדריכים? למה אני לא יכולה לצאת עם האנשים הכי מתוקים בעולם רק כי הם בגיל שלי?
אני באמת לא יודעת, כנראה גם אתם לא יודעים.
סליחה על זה שקראתם את כל זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025