נמצאת מצב מורכב. אני לא מבינה מה אני מרגישה כלפיו. מה לעשות?

קשר רציני של כמה חודשים. התלבטתי. הרגשתי שלא נותן לי מאה אחוז וגם שאנחנו לא מספיק מתקרבים נפשית. שעסוק יותר מדי בענייניו. הזכיר מדי פעם את האקסית, מהתחלה, אבל לא היה נראה לי כמו משהו שלא התגבר עליו אלא שהיא חלק מהזכרונות שלו.
פתאום דיבר על זה שהאקסית באה לקחת משהו שלה והשאיר לה את זה באיזה מקום, והוסיף שהם בקשר של טלפון פעם בכמה חודשים. ולאחר מכן קרה לה מקרה לא נעים ומתברר שהוא התגייס לטובתה, עם עוד חברים. מאז התחלנו להפגש בקושי ולאט לאט גם הפסיק להתחיל דברים, לא מציע כלום.
בשבועיים האחרונים כבר נוצר מצב הזוי שהוא לא יוצר איתי קשר, ומצד שני כשאני יוצרת קשר הוא מיד עונה לי, וכך גם כשהצעתי אני להפגש אז נפגשנו. זאת היתה פגישה מסובכת, שבה מצד אחד היינו זוג, שהלכנו ובאנו וישבנו ביחד ועוד דברים ומצד שני...סוג של רבנו.
הוא אמר שהוא בקשר איתה יותר מיוזמתה, ממה שהבנתי, הודה שלא סיפר לה עלי ולא הסכים להגיד למה. הבנתי שהוא בונה עליה ומתחמן אותה שהוא רק ידיד. ענה לה בוואטסאפ לידי וגם ניסה להגיד לי שלא (ההודעה צלצלה) זה היה הזוי. הראה לי את הווטסאפ, לא קראתי, נראה התכתבות די יבשה, לא משהו רגשי.
אני מצטערת על דברים שאמרתי באותו הערב. אמר לי שיש לו נשים, התכוון לגרושה ולאקסית, שהוא נמצא שם בשבילן כשהן צריכות משהו. אני כנראה התחלתי לכעוס על צורת הרבים "נשים" אז אמרתי "נשים לא חשובות" וגם אמרתי : הן כבר עזבו אותך, תעזוב גם אתה אותן והוא עשה פרצוף של נפגע. התכוונתי להגיד, שהן מחוץ לקשר שלנו והוא לא צריך להתנהג איתן כאילו הן אהובות שלו ושהן עזבו את המחשבה הרומנטית עליו וגם הוא שיעזוב את זה . מה שיצא הוא שאמרתי דברים לא יפים: נשים לא חשובות ו"עזבו אותך". וככה יצאתי מרגישה את זה בעצמי, שאני אשה שלא חשובה לו, ושהוא עזב אותי.
הגעתי הביתה בשיא הבלבול והצטערתי על הפגישה הזאת. למחרת סימסתי לו וענה לי בהתלהבות החזרתי משהו שקט. ועוד פעם משהו כזה. התלבטתי אם לפתוח את זה בשיחה, אבל לא היו לי כוחות לזה. מאז הפסקתי עם הווטסאפ. ושקט ביננו. יש לי אצלו בבית כמה דברים, שאני מוכנה לוותר עליהם. בנוגע אליו, אני עדיין מבולבלת: רגע שונאת אותו, רגע אוהבת וברגע שלישי לא אכפת לי . לא יודעת אם זאת פרידה לתמיד או הפסקה זמנית וגם לא יודעת מה אעשה אם פתאום יגיע ממנו אות חיים. כרגע אני ממש לא מסוגלת לכתוב לו כלום, זה לא משחק. ואולי לזה הוא רצה להגיע והצליח.