אני בן אדם עצבני , כל דבר וגם הכי קטן מרתיח אותי. אני יכולה לצרוח על אנשים שלידי וזה גורם להם להרגיש לפעמים לא בנוח . לא תמיד הייתי ככה , ממש לא . בילדות שלי הייתי נורא רגועה , תמיד הייתי צוחקת ושמחה , הייתי אוהבת אנשים ואוהבת לאהוב . מאז מקרה שקרה לי עם ההורים שלי , אני בן אדם שונה , בהתחלה הייתי מאוד מאופקת , מאוד קרה , מאוד מכונסת . עכשיו אני פשוט עצבנית , כל הזמן מעדיפה להיות לבד , מרגישה שכולם שופטים אותי .
אני יודעת שזה אשמתי , אבל אני באמת מרגישה שאין שום דבר שיכול ״לתקן״ אותי , אני מרגישה לא ראויה לאף אחד, לשום הורה , לשום אח ולשום בן זוג.
אני מהר מאוד מתכנסת בתוך עצמי ולא מעוניינת לדבר , אני מעדיפה להיות לבד . אני באמת לא יודעת מה לעשות , אני מרגישה בן אדם רע שבאמת לא מועיל בשום דבר .
במיוחד בתקופה האחרונה שנדרשת הקרבה של המשפחה , אני מבינה כמה אני לא שייכת , כמה אני לא אמורה להיות במקום הזה עם האנשים האלו . אני אוהבת אותם מאוד אבל לא מסוגלת להשאיר מאחור את העבר העמוס בקשיים שהיה לי .
בנוסף , הייתי הולכת לפסיכולוגית , מה שלא עזר לי בכלל , הייתי מפחדת לשתף אותה ופשוט ניסיתי להיות עם עצמי לבד .
האיזון שלי בחיים היה העבודה שלי , כשהייתי בעבודה הייתי רגועה שיש לי את התמיכה הכספית שלי ויש לי את השקט הנפשי שאין לי באותו הזמן דאגות .
אשמח לשמוע ביקורות ונסיונות לעזרה במידה ומישהו כן עבר או עובר סיטואציה כזו או דומה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות