היי,
אני בת 34 ועם מוגבלות פיזית מורכבת. הייתי בשתי מערכות יחסים משמעותיות בעבר שהסתיימו בצורה שהשאירה אותי מצולקת לזמן רב.
זה ישמע שזה נכתב מתוך רגשי נחיתות או מתוך הנחה שזה שדברים קורים לי בגלל הנכות, אבל כשאני מסתכלת על סיטואציות שהייתי בהן אני מתמלאת בעצב על איך שהרשיתי שיתנהגו אליי - הזוגיות האחרונה שהייתי בה רוקנה אותי כלכלית ולקח לי הרבה זמן להודות שעברתי התעללות רגשית ונשארתי כי קיבלתי שאני צריכה להיות הצד הנותן התומך ובעיקר הצד שלא דורש כדי לפצות על הנכות.
זה לי גרם לסגת אחורה ובשנים האחרונות לא עשיתי שום צעד של חיפוש או הראיתי עניין או רצון להיות בקשרים או במערכות יחסים. אני מודה שאני מפחדת מאוד שהדברים יחזרו על עצמם. בזמן האחרון, אולי בגלל הקורונה התחדד לי שאני לא רוצה להיות לבד.
יכול להיות שזה הגורל ושאני מצפה יותר מדי מהחיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות