לא הביאו אפילו מתנה סמלית אך כן משקיעים בדברים אחרים, מה דעתכם?

שלום לכולם,
לפני שיתחילו התקיפות על כך שאיש לא אמור לממן לי את החתונה - תודה אני יודעת ולא מצפה אבל כן מצפה לאהבה, להכרה ולמשהו סמלי כאות הוקרה ליום משמעותי וחשוב.
לפני כשנה אני ובעלי ערכנו חתונה במקום מקסים ומדהים, אחרי לבטים ומחשבות רבות על הצד השני.
חלק מהחברים לא יכלו להביא מתנה וכמובן שזה היה המובן ומקובל - מתנה היא זכות ולא חובה ומי שבוחר להביא בכיף מי שלא לא.
יש לי גם חברים מאוד יצירתיים ואומנותיים וחלקם הביאו לנו קישוט חביב לבית, ברכה מגניבה, פסל ועוד. יצאנו מנקודת הנחה שאין שום סיבה שאנשים "יממנו" לנו את האירוע ועשינו שיקולים כלכליים נרחבים לגבי תשלום על האירוע.
בין כל המוזמנים אחותי בעלה ו3 ילדיהם הקטנים היו מוזמנים.
כבר לפני החתונה אחותי "תפסה" איתי שיחה 1 על 1 והסבירה לי כי לא תוכל להביא לי מתנה "מכובדת" לאירוע ואמרתי לה שהכל בסדר. היא טענה שכרגע לא קל להם ספציפית כי הייתה להם הוצאה "בהפתעה" באותו חודש ואני כמובן מהר מאוד כיביתי לה את החשש ואמרתי לה שזה מובן ושאנחנו שמחים שהם מגיעים. לא דרשתי שום מתנה סמלית, לא ביקשתי שום דבר ומיותר לציין שהיא לא הגיעה אפילו להתארגנות שלי שמאוד רציתי שתהיה והבנתי התחשבתי וכו'. בקיצור - הייתי מאוד סבלנית ומבינה.
החתונה באה הייתה ועברה והשאירה זיכרון חביב ונעים.
לעולם לא נכנסתי להם לכיס - עד שהיא הכניסה אותי כשהסבירה שקשה להם וכו'.
אבל עדיין הם המשיכו לקנות חפצים ובגדים והרבה
לטוס לחו"ל
ולהוציא כספים רבים על דברים לא הכרחיים ואף דיברו על כך והחצינו את זה.
הכל טוב ויפה - לבריאות.
השאלה הנשאלת, האם הם חשבו ששכחנו מכך שאפילו מתנה סמלית (לא כסף!) כמו ברכה נחמדה או כל דבר אחר מעולם לא ניתנה על ידיהם?
האם אני מגזימה שאני חושבת שזה מובן מאיליו שבחתונה של אחות נחמד כיף ומחמם את הלב להביע שמחה וקרבה באמצעות מתנה סמלית?
רוצה לחדד - גם אם כעת "ייזכרו" ויביאו לנו כסף אסרב לקבל מתוך הסבר שזה משפיל מאוד שהם "נזכרו" אחרי שנה שאנחנו איכשהו בסדר העדיפויות שלהם.
אני מעלה עכשיו את הסוגיה הזו מפני שנפגשנו איתם אתמול בערב והם סיפרו לנו על טיול ענקי שהם מתכננים בארצות הברית בקיץ הקרוב וכבר קנו כרטיסים.
מצד אחד היא בכתה והרגעתי אותה לגבי המצב הכלכלי ומצד שני הם מנתבים את המשאבים הכלכליים שלהם לטובת טיול ענק בחו"ל ולא חושבים ולו לרגע שמאוד נפגענו מחוסר ההדדיות באירוע שלנו.
מאז ומתמיד שבימי ההולדת שלהם ושל ילדיהם דאגנו להביע שמחה והערכה עם מתנה קטנה וברכה ואני חושבת שסביב העומס בחיים והשגרות הלחוצות אלו נקודות אור נחמדות ומחחמות לב.
האם להגיד לה משהו על זה? אני חושבת שזה "יחתוך" את היחסים בינינו.
אנחנו לא צריכים ולא רוצים את הכסף שלהם וגם המומנטום עבר אבל העלבון בהחלט נשאר.
מה דעתכם?
כותבת פה אחרי המון המון מחשבה. לא רוצה לשתף אף אחד אחר בכך משום שזה מוציא אותי גרידית וחמדנית - מה שאני יודעת שאני לא.
תודה על כל תגובה