כן, זה חשוב
היי, עזבתי את הבית של אמא שלי לפני שנתיים בגיל 19 בגלל התעללות אדירה, אם הייתי יכולה הייתי עוזבת עוד לפני אבל לא היה לי כסף, כשגרתי עם אמא שלי ומאז שעזבתי לא דיברנו מילה אחת.
עזבתי בחודש יוני לפני שנתיים אז לקחתי איתי אז בינתיים רק את הבגדים של הקיץ, לאחר כמה חודשים כשהתחיל החורף באתי לקחת את הבגדים של החורף, נאלצתי לראות את אמא שלי, לא אמרנו אחת לשניה כלום וזה היה לא נעים בכלל, ניסיתי לארוז את הדברים שלי כמה שיותר מהר ולעוף מישם כבר, לאחר כמה ימים שמתי לב ששכחתי כמה דברים אז שוב חזרתי, היה ממש לא נעים.
באוגוסט שנה שעברה לפני בדיוק שנה נאלצתי לחזור לשם שוב לקחת את התעודת בגרות כי התחלתי לעבוד בעבודה שדרשה תעודת בגרות ולהציג אותה, שוב נאלצתי לראות את העלובה הזאת, קיוותי שלא תהיה בבית.
עכשיו הדברים היחידים שנשארו לי שם זה הספרי מחזור והאלבומי תמונות, נראלי ששני אלובמי תמונות, לא לקחתי אותם כי לקחתי רק את הדברים החשובים ושאני משתמשת בהם ביום יום ואותם ציפיתי לקחת כשאני אעבור לבית גדול יותר ויהיה לי מקום לאלבומי תמונות, נזכרתי שגם עכשיו ביחידת דיור הקטנה שלי יש מקום לאלבומי תמונות, מעל הארונות של המטבח או בארון למעלה, אני חייבת ללכת לקחת כבר בתקופה הקרובה למרות שהם תופסים מקום חשוב כי אחרת מתי זה כבר יקרה? בגיל 30? גם די השתנתי וצבעתי את השיער ואני בטוחה שהיא תלך עכשיו ותספר לכולם על איך שצבעתי את השיער.
מציק לי שאני עדיין צריכה לחזור לשם כי יש שם עדיין דברים שאני צריכה לקחת, בא לי שהפעם הלא נעימה שאני אאלץ לחזור לשם תהיה מאחורי וזהו, ולזרוק את המפתח של הבית הזה מיצידי, ולא לחזור לשם לעולם.
אני גם יודעת שבגלל הקורונה אחותי הסטודנטית שלומדת בחו״ל שם עכשיו שגם אותה ממש לא באלי לראות אבל הקורונה לא תסתיים בקרוב והיא על הזין שלי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025