חזרתי מטיול לקורונה ורע

היי. בקצרה אספר שחזרתי מטיול גדול במזרח ובו חשבתי הרבה על האופי שלי ומה זה אומר עליי ומה כדאי לשפר או ללמוד על עצמי.
בדרך היו חוויות טובות ורעות וחלקן השפיעו עליי מאוד לרעה מבחינת ביטחון במהלך הטיול(אנשים וחוויות שליליות שהיו איתם). אבל הרגשתי שזאת חלק מהלמידה.
חזרתי לארץ מבחירה שלי , לא חסר לי לטייל עוד, וכבר טיילתי בעבר וחזרתי.
אבל הפעם מרגיש מן לחץ בין ומאחורי העיניים ותמיד מאוד אכפת לי מה אני מצייר לבחוץ איך אנשים מקבלים אותי. ואו שאני במשחק ש"הכל בסדר וכרגיל" או שאני מוציא תתסכול לחבר והוא עוזר אבל לי זה מרגיש רע אחר כך מבחינת הדימוי שהשארתי.

אני בדרך כלל מלא בביטחון וחברים שלי מאוד אוהבים אותי. חזרתי לארץ כשכולם יותר בעיסוקים שלהם זה נכון, אבל בעיקר מצידי אני רואה חוסר נכונות לפגוש אפילו חברים טובים. חוסר חשק והתלהבות לצאת וגם כשיוצא איזה לחץ שנמצא בי מונע ממני להנות ממש עד הסוף.

לפעמים הלחץ משתחרר מעט, אבל לרוב הוא שם.

אני לא מצליח לענות לווצפים במהלך היום תוך כדי פעולות פשוטות. לפעמים עונה רק אחרי שחשבתי המון .. וזה לא אופייני לי. הייתי עונה לאנשים בלי לחשוב או להתרגש
ועכשיו הכל מרגש מדיי והמחשבות יותר מדיי מנסות לרצות ולצייר החוצה דמות מזוייפת ..

אני כבר תקופה מתנהג ככה. לא מעוניין ללכת לטיפול כי מעולם לא הייתי צריך לא לוקח סמים או תרופות מלבד וויד שמעשן לפעמים. ובטיול עישנתי הרבה מתמיד. אבל אני לא מקשר את המצב שלי לוויד
וחושב שפשוט מצאתי כמה תכונות אופי בי שבטיול לא אהבתי ושטושטש לי הרגש לגבי הנאות בחיים אחרי שראיתי שהכל סביבך נראה טוב ופורח ויפה אבל בפנים אתה לא מרוצה. ואז פה לצאת לים לא מרגש לפגוש חברים לא מרגש וכמובן שמוטיבציה להתקדם לאנשהו (שזו המטרה אליה חזרתי) ממש אין

גם מבין שקורונה יכולה להשפיע על המצב רוח. עדיין קשה לי להצביע על זה כגורם מרכזי או משהו ... כי בסך הכל ההרגשה הרעה שלי היא כלפי עצמי. דימוי נמוך וחוסר חשק (לעומת פעם שהייתי עם המון חשק ואנרגיות, ביטחון ואהבה עצמית והערכה של כל יציאה פשוטה או דבר קטן טוב שיש אצלנו בחיים)
ועכשיו לא מצליח להיות כזה . אל המשפחה פתחתי את זה וגם לכמה חברים. מרגיש טוב עם לפתוח אבל אחר כך התחושה היא שלא עוזר כלום ואין מוצא מהמחשבות והתחושה שמורידה אותי. בבוקר כשקם ולפני השינה בעיקר

כמו שמבינים אני לא איזה ילד, עברתי משברים רציניים וכאן מרגיש לי שטותי כלכך שמרגיש ככה רע ושכאלה שטויות עוברות לי בראש. אבל בכנות, קשה לי לצאת מזה ואני רק מחכה/מנסה שזה יעבור
מישהו חווה דבר כזה ויודע לתת עצה להתגבר ?