המוח שלי מנתח מצבים וחופר בעבר בלי הפסקה

שלום.

אני סטודנט שנה שנייה, בקרוב בן 27, ולפני כחודשיים עזבתי את הבית של ההורים ועברתי לגור בדירה (עם שותף).

תמיד הייתי בנאדם שחושב יותר מדי, לפחות יותר מהאדם הממוצע, בעיקר בצורה שלילית ובעיקר במצבים חברתיים (מה חושבים עליי, מה אומרים עליי, אם אני נראה מוזר...) ובסיטואציות שקשורות לבנות המין היפה. אולי זה ישמע מוזר אבל חברים תמיד היו לי ועדיין יש לי, אני לא בנאדם בודד ואף פעם לא הייתי, ועד לפני קצת יותר מחצי שנה הייתה לי חברה.
למרות זאת עדיין הרגשתי שמשהו אצלי לא כל כך בסדר וסבלתי המון בחיים שלי בגלל הראש הלא רגוע שלי, ולפני כ-4 שנים אובחנתי כסובל מחרדה חברתית יחסית קלה. הטיפול שעשיתי והתובנות שהגעתי אליהן במהלך התקופה הזו מאוד עזרו לי והמצב שלי מאוד השתפר, ולראיה הצלחתי למצוא קשר רציני עם בחורה שנמשך כמעט שנתיים.

עד כאן הייתה החפירה על הרקע שלי :)

אבל לצערי למרות שטיפול עוזר להתמודד זה לא קסם, ומאז שעברתי לגור לבד אני מוצא את עצמי פתאום יותר במצבים של בדידות, בעיקר בלילה, והמוח שלי לא מפסיק לעבוד, בעיקר להתעסק בביקורת עצמית וניתוח אירועי היום שלי בצורה ביקורתית (בעיקר מה שקשור לאיך התנהגתי עם אנשים אחרים), וגם כל מיני דברים מהעבר הרחוק שחשבתי שכבר התגברתי עליהם. הדבר הזה מלווה אותי גם כשאני יוצא מהבית ופוגש אנשים, נפגש עם חברים, יוצא לבלות, בלימודים, בעבודה, אני לא מצליח להיות ב"כאן ועכשיו", המוח שלי כל הזמן גולש למקומות אחרים ואני מרוכז בעצמי כל הזמן. מוצא את עצמי נמנע מאינטראקציות עם אנשים בעזרת כל מיני שיטות שפיתחתי כמו להסיט את המבט אם מישהו מסתכל עליי בעיניים, לעשות כאילו אני לא רואה אנשים שאני מכיר וכו'... אני עושה את זה למרות שאני מת להיות חברותי וזה האבסורד. אפילו עם חברים טובים ועם משפחה זה קורה לי. אני פשוט כל כך מוצף שאני לא פנוי לאנשים אחרים. לא מצליח להשתחרר מזה למרות שזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם. קשה לי לתאר לכם עד כמה זה גורם לי לסבול. אני עדיין בשנות ה-20 שלי ובמקום לנצל את זה וליהנות, להכיר אנשים ובעיקר נשים, אני מתעסק בחרא של עצמי ולא מצליח לצאת מזה. אני יודע שכולם מבקרים את עצמם לפעמים, אבל לא הייתי כותב פה אם זה היה בגדר הנורמלי, היו לי גם תקופות טובות בחיים אז אני יודע לעשות את ההבדל של מה נורמלי ומה חריג.

פשוט נואש לעזרה ואני אשמח לשמוע מה אתם חושבים.