אני שומע הרבה אנשים שמודאגים מהחיסונים של הקורונה מסיבות שונות, אבל הסיבה שלי היא פחות נפוצה.
אין לה קשר לפילוסופיות של המקורות הפוטנציאליים של המחלה, כי אני אפילו עוד לא בשלב של להתחיל לחשוב על זה.
זה התחיל בבית הספר היסודי, מאז החיסון הראשון בכיתה א' אני ברחתי מכמעט כל חיסון אפשרי כי לעשות זריקות זה כואב ואני לא מבין את מי שאומר שזה כלום או שזה עובר ברגע - זה לא נכון בכלל.
הזריקה האחרונה שעשיתי הייתה בגיל 14(בדיקת דם) וברגע שהמחט נכנסה אליי קפצתי פיזית על המקום וההרגשה הייתה של כאב שרוקד לי טראנס בתוך הווריד, אבל משום שכבר הייתי באמצע התהליך איכשהוא הצלחתי להכריח את עצמי לחזור ליציבות מסויימת.
תמיד הדחקתי את המחשבה על זה שלא לעשות בדיקות דם זה רע מאוד, הצלחתי בזה כבר 4 שנים אבל הקורונה גורמת ללב שלי לרעוד כאילו הזריקו לו מיץ פחד.
מה אני יכול לעשות? זה תמיד ליטרלי כאב כמו דקירה של מחבל...
אני חושב על זה כמעט כל הזמן, וכולם מנסים להזריק למוח שלי את זה שזה שטויות..
בקיצור אני לא יודע מה לעשות ואין לי עם מי לדבר על זה :/
אם למישהו יש עצות בשבילי אני אשמח לשמוע :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















הקורנה ומה שמסביב
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026