אני נמצאת בזוגיות הראשונה בחיים שלי. אנחנו יוצאים קרוב לשנה. הוא אחד הגברים הכי מקסימים שפגשתי בחיי.
מתחילת הקשר שלנו אני נמצאת בקונפליקטים עם עצמי האם זה הגבר שאני רוצה באמת או שהוא פשוט מעל הממוצע ועדיף להסתפק בזה ולא לחפש בעיות איפה שאין.
הוא לא עושה שום דבר לא בסדר, הוא גם יודע להקשיב ולשנות בעצמו דברים בשבילי אבל משהו עדיין חסר לי ואני לא יודעת איפה לשים את האצבע.
אני מרגישה שהוא אוהב אותי יותר ושאולי אני יכולה להשיג מישהו שיותר מתאים לי שתהיה בינינו אהבה הדדית ברמה גבוהה.
המטרות שלי בחיים הן לא חתונה וילדים. אני בקריירה ואני משקיעה בזה את כל היום שלי. אז אני אומרת לעצמי שאולי כדאי לי להעביר איתו את הזמן (לא מתוך ניצול, אלא לנסות להביא את הקשר שלנו למקום הכי שלם שאפשר) ואז בעתיד כבר יבוא המישהו הזה שארצה להיות שותפה שלו לחיים..
השאלה אם אני עושה בשכל ולא מכניסה את עצמי למקום שיהיה לי קשה לצאת ממנו אחר כך? עדיף להיות לבד או להיות בזוגיות לא מספקת אך פוטנציאלית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות