חיה שנתיים בסיוט - בעלי באובססיה שאני בוגדת

אנחנו נשואים 9 שנים עם ילדים מתוקים
הייתי מאוהבת בבעלי עד מעל הראש ,היו ריבים כמו אצל כול בני הזוג , דברים שנאמרים מתוך כעס ומה לא , אבל אהבתי את בעלי בכל נשמתי ,תמיד הייתה בינינו משיכה מינית כבוד הדדי וכימיה ,לפני שנתיים בעלי בא אליי בהאשמה שאני בוגדת בו .
נכנסתי להלם ושאלתי אותו מדוע טוען כך ,
הוא קבע שעל סמך פוסט שפורסם(בקבוצה אנונימי) שכתבתי עבור חברה שעבדה איתי וחזרה לאקס ושרוצה להתגרש מבעלה -שזה עליי שיש לי מישהו .
הבהרתי לו שלא, והסברתי לו חד וחלק שאם היה לי מישהו לא הייתי מרשה לעצמי לכתוב פוסט בעצמי ועוד לפרסם בידיעה שהכל פתוח בפניו ! הגיון פשוט! הצפתי לו את כל הסיפור , הוא בחר לא להאמין .
הוא סיפר סיפורים לאנשים עם שלל המצאות ( הרבה מעבר למה שהיה כתוב בפוסט המקולל הזה) ללא כל הוכחה, יצא מהבית, כך שבסוף ויתרתי והשלמתי עם המצב להתגרש ,ואז הוא חזר לבד הביתה אחרי חודש, תוך כדי גיליתי שאני בהריון הוא טען שהילד לא שלו וחוויתי ממנו לא מעט סצנות במהלך ההריון
ילדתי והילד קופי שלו !
הייתה תקופה של התמתנות בהאשמות שלו ,אבל הוא השתנה כבר לא הגבר שהכרתי , גם כלכלית וגם רגשית בנוסף תפסתי אותו על שקרים מפעם לפעם וקלטתי שיש לו קטעים שהוא מרבה ל״דמיין ״
נגיד אם ישבנו על החוף ויש גברים בכיוון ההוא אז הוא יוצא עליי בטענה שאני מסתכלת שם על מישהו ..
איכשהו חייתי עם זה כי אהבתי אותו ולא רציתי להרוס לילדים שלי את הבית ,לא הצלחתי לעכל איך בן אדם מרשה לעצמו להאשים ללא הוכחה הייתי בטוחה שזה יעבור, הוא היה עוקב אחריי( באמצעות מכשיר שהוא שם לי ברכב ללא ידיעתי) , בודק אותי,פעם לקח את הטלפון למעבדה באישורי..מאחר והיה בטוח שאני מוחקת שיחות ונתתי , הסכמתי להכל רק שיירגע ,בנוסף פעם אחת גיליתי שצילם לי הפרשות על התחתונים בקיצור דברים חולניים .
לא ארחיב עוד כי זה דוחה ,כל זה ואני אם ילדיו ,אימא לילדים קטנים ! היו לו ימים שהוא מקסים וכאילו אדם אחר אך אלו היו רק ימים בודדים,למרות זאת הכל נהיה גרוע עם הזמן : הסקס, החשק שלי לטפח אותו את הבית ,אפילו לקום לעבודה .
לפני שבועיים ( יום אחרי כמעט אסון שקרה לי עם אחד הילדים), בהפתעה מוחלטת וללא כל ויכוח הוא בא וסטר לי סטירה מצלצלת (לפני כן לא קרה דבר כזה)
ושאל אותי בדיוק במילים האלו: עם מי הזדיינת היום?
נכנסתי לשוק לא הבנתי מה הוא רוצה הרגשתי שאני באימה
עניתי לו למה הוא עושה את זה , הזכרתי לו שבאותו היום הוא ראה אותי בצהריים ובעבודה יש עדים ,עשיתי הכל כדי להרגיע אותו ,היה לו מבט נוראי בעיניים ,שאלתי אותו למה הוא מאמלל אותי ,הוא עמד על שלו שאני חסרת בושה שאיך אני מביטה לילדים שלי בעיניים בקיצור
במשך שבוע הייתי בחרדות ושוק הגעתי למצב שאני עם כדורי הרגעה ולא מתפקדת , אני עם תינוק בן שנה וחצי ועם עוד שני ילדים קטנים תוהה מה לעשות הלאה?
איך קמים מזה?
יש לציין שאני עם ביטחון ונראית מעולה ומאד שומרת על עצמי גם כשגברים מנסים אפילו לפתח איתי שיחה ! אני לא נותנת פתח לדברים כאלה
אני גם לא יכולה לראות את עצמי בזוגיות או כל דבר שמתקשר לחיי אהבה או גברים , כואב לי מאד על זה שהגענו למצב הזה ואני לא מצליחה לעכל ולהבין מדוע הזוגיות שלנו התדרדרה לכדי כך .
מרגישה שלא היה לי מה לעשות ואיך לגרום לו להפסיק עם חוסר האמון הזה שכרסם בו והסרטים שעברו לו בראש הבנתי רק שזה הגיע לנקודת אל חזור.
איך אני מתקדמת מכאן?
יש לציין שהדברים שלו עדיין כאן בדירה הוא בא לילדים והולך כאילו לא קרה כלום כן? הוא אפילו בא להגיד לי בוקר טוב בשביל לשאול אם ראיתי את המטען שלו.
הוא לא ישן כאן ,ואני אפילו נרתעת מלהביט עליו כשהוא נמצא פה .. איך לפתוח את זה שייצא ונתקדם לתהליך גירושין?
מרגישה שיש לי עסק עם פסיכופת ...