מעצבן אותי ממש שמתייחסים אליי כמו סוג ב.
שאלתי בחבר שלי מה הוא אוהב בי, הוא אמר שאין משהו קיצוני, אמרתי לו אם הוא חושב שהעניים שלי יפה, כי זה מה שאני חושבת, הוא אמר לי שהוא בקטע של עיניים כחולות.
אח''כ התעצבנתי מאוד. שהבן אדם לא יודע לפרגן לי בכלל, הוא קורא לי יפה רק אחרי שאני חולבת אותו להחמיא לי. אבל לא יודע להסביר מה הוא אוהב בי, יודע להסביר בעיקר מה הוא לא אוהב בי, ומה חסר בי.
כמו זה שיש לי סנטר עקום ונקודת חן קטנה מתחת לעין.
מה נסגר עם גברים שהם לא יודעים לאהוב ולפרגן.
למה הוא צריך להגיד לי שהוא אוהב אותי *למרות* שאני לא הכי יפה בעולם, ולא להגיד לי שהוא אוהב אותי איך שאני בלי כל ההסתייגויות האלה, כאילו הוא עושה לי טובה!!!!
למה אח''כ אני יוצאת משוגעת כי "אני נתפסת על דברים קטנים" ולא הוא פשוט אדם שלא יודע לאהוב ולפרגן.
אח''כ הוא אומר לי "נו אני גם ככה לא אצא עם בלונדינית הן יפות מידי בשבילי"
שמחה לשמוע שאתה צריך להתפשר עליי.
בא לי גבר שלא מחשיב אותי איזה סוג ב
אני לא סוג ב
אני בן אדם כמו שאישה יפה מאוד היא בן אדם
ויש בי דברים יפים, וכבר קיבלתי מחמאות מהרבה אנשים. משום מה הגברים שאני יוצאת איתם מאוד לא אוהבים איך שאני נראית.
האם משהו לא בסדר בי שאני רוצה שגבר יפרגן לי? שלא יגרום לי להרגיש פחותה ושלא יחשוב שאני פחותה מאף אחת?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות