תודה רבה למי שמראש מקדיש כמה דק, מהחיים שלו, את/ה מדהים/ה.
אז ככה, בן 20, והייתי במערכת יחסים אם אפשר לקרוא לזה ככה רק פעם אחת בחיים שלי.
לאחרונה אני חושב על זה יותר ויותר ואני רק מכניס את עצמי לדיכאון. לפני שנתיים הייתי הגבר הכי ביישן וחסר בטחון שיש, התחלתי להכיר חברים ודרכם בחורות ומשם עוד ועוד והבטחון שלי עלה בצורה מטורפת והביישנות נעלמה. אבל מה - עדיין לא מצאתי את ה״אחת״ שלי. אני גר בישוב קטן ולא מוכר ליד ירושלים ורוב האוכלוסיה כאן היא או דיי צעירה או דיי מבוגרת (זה האופי של העיר, באמת - אני לא צוחק אתכם) השתחררתי מהצבא אחרי חצי שירות ככה שרוב הבחורות שבגילי הן בצבא...
כן היה לי קטע עם בחורות וכן היו דברים בלשון המעטה מה שנקרא אבל אף פעם זה לא הגיע לזוגיות. הרבה חברים אומרים לי ״הזמן עושה את שלו אל תדאג״ או ״זה יבוא לך ברגע הכי לא צפוי״ זה מרגיש לי קלישיאתי ברמות שאני באמת כבר לא יכול לתאר... מתחיל לצחוק לאנשים בפנים כשהם אומרים את זה כי זה פשוט לא מרגיש לי ככה. אני באמת כבר חושב לוותר על כל העניין הזה של לחפש את זה, להכיר עוד בחורות ופשוט לזרוק הכל לפח. אני תמיד שואל את עצמי מה לא טוב בי שאני לא זוכה לדברים שחברים שלי כן זכו? שאנשים אחרים כן זוכים? למה לי לא מגיע? מה, אני רובוט? אני תמיד לומד מטועויות ומנסה להיות הגרסה הטובה של ״אני״ כל יום שעובר,
אין לי כוח כבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות