בחרנו לסיים את הקשר ביחד ובצורה הדדית ומכובדת אחרי 4 שנים ביחד..אהבנו בטירוף אבל זה דעך לאט לאט.. בשנתיים הראשונות היה מדהים אבל באיזשהו שלב התחלנו להתרחק.. להיות יותר אדישים ולהזניח את הקשר, נהיינו יותר חסרי סבלנות ורבנו יותר.. לא הפסקנו לאהוב וכן דיברנו על מה שמפריע והצפנו ורצינו וניסינו לשפר ולתקן אבל כל פעם זה לא עזר והפערים גדלו.. בשלב כלשהו עלה גם עניין האהבה הראשונה, זו הייתה מערכת יחסים גדולה ורצינית של שנינו וגם היינו הראשונים אחד של השנייה ונושא הרצון לחוות עוד ולנסות עלה מצידה בערך באותה התקופה.. לפני חודש הנושא עלה בפעם האחרונה ולקחנו שבוע לחשוב על הדברים עד שלבסוף החלטנו שמגיע לכל אחד מאיתנו יותר מזה..
שמגיע לנו להיות מאושרים ולהיות בזוגיות שתוכל להכיל כל אחד מאיתנו..
אני אהבתי ועדיין אוהב אותה מאוד ומעבר לבת זוג היא הייתה החברה הכי טובה שלי ונשאר לי חלל מאוד גדול כרגע בחיים.
אנחנו בנתק מוחלט כרגע וזה מחרפן אותי לא לדעת מה קורה בחיים שלה, למזלי כרגע בתקופת מבחנים אז הראש שקוע בזה ולא מתחבט כל היום במחשבות.. עבר כבר חודש וההרגשה לא השתנתה ובכל רגע שאני לבד ולא לומד זה כל מה שאני חושב עליו.. מה כבר אני יכול לעשות חוץ מלחכות שהמצב ישתפר? קורונה ותקופת מבחנים אז אין זמן ואין יכולת להיפגש עם חברים או לצאת להסתובב וממש לא הולך להכיר מישהי אחרת בתקופה הקרובה, עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות