הקורנה ומה שמסביב אני ומשפחתי כבר מעל לשנה מצייתים לכל החוקים ולכל המגבלות של הקורונה,מלבד לקנות מצרכים דחופים ועבודה חיונית לקיום לא יוצאים לשום מקום. מתוך דאגה אמיתית לשלומינו ולשלום אחרים לשלום המדינה ומתוך רצון חזק שהמגיפה תחלוף ושנוכל לחזור לשגרה בריאה ומלאה.
אני מודעת להפקרות של הממשלה עוד מלפני ימי הקורונה, אני מודעת למחדלים של נתב"ג, אני מודעת לקריסה הכלכלית, והנפשית.( גם לי קשה מנשוא )
ואני מודעת לזה שקורונה תלווה אותנו לכל החיים ותהיה כמו שפעת עם/בלי חיסון תקופתי.
**ועדיין זה לא גורם לי להיות פורעת חוק**
אני מנסה להבין מה גורם לאנשים *מכל המגזרים* להמעיט בחומרת המגיפה שמשתוללת בכל העולם, ולצפצף על החוקים, לא להתחשב באחרים, בעתיד של הילדים, ולעשות מה שבא להם, כמו התקהלויות, מפגשים, הסרת מסיכה, מסיבות, טיסות לדובאי ונופשים וכו.. מה גורם להם לא להתגייס למלחמה הזאת, לא לרצות חזק לסיים עם הסיוט הזה שקוראים לו קורונה, או לפחות למזער את הנזק. מה גורם להם להיות אנוכיים ולא לגלות איפוק וסבלנות כדי ש*כולנו* נראה ימים יפים וטובים יותר?
האם הערבות ההדדית נמוגה?
האם לאף אחד באמת כבר לא אכפת מאף אחד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026