היי,
אז אני והחבר האחרון שלי נפרדנו לפניי חצי שנה.. הייתה זוגיות מדהימה וטובה והוא הבחור שהכי אהבתי כל חיי אך בסופה של הזוגיות היא נהייתה לא טובה ולכן נפרדתי ממנו. היינו יחד שנה..
מאז אני ממש אנטי כלפיי בכלל לרצות מישהו חדש. אני מאוד רוצה להמשיך הלאה וכן שיהיה מישהו שיעניין ויזיז לי. אבל מתחילים איתי המון ובסופו של דבר זה נהיה משהו שמתחיל לגרום לי לבלבול ויוצא שאני אפילו לא נפגשת איתם מרוב שאני פשוט חסרת כוחות לזה ושיש מבחר כלכך גדול אתה בסוף לא הולך על כלום.
בלי קשר אני מרגישה על עצמי שאני תמיד בדיבור שלי עם בנים מתעלה עליהם קצת מכניסה הרבה צחוק ומדברת איתם בלי להפגש כשהם יכולים להציע 5 ויותר פעמים , אולי זה המקום הנוח שלי והמסכה שלי להיות קול או לא יודעת מה קורה לי.
אבל אני מתה מפחד להמשיך הלאה ואני מתה מפחד לגלות שאין שם את הבחור הזה שירגיש לי מדהים איתו ומיוחד כמו עם החבר הקודם ..
ובעיקר הייתי רוצה לא להיות עם מסכות מולם ולא להיות סגורה ולשחק אותה קול ומצחיקה כל הזמן.. אני באמת לא יודעת למה אני מתנהגת ככה והייתי רוצה לרצות להפגש עם הבנים שכן קצת מעניינים אותי ולא ישר לחשוב אין הוא לא מספיק והוא לא מתאים לי.
בסופו של דבר יוצא שאני מאוד מפחדת להפתח ובעיקר להיות משוחררת ולסמוך על מי שמולי.
זה עוצר אותי מלהיפגש עם הרבה בנים שכן מעניינים אותי כי אני ישר מחפשת מה לא טוב בהם ומשכנעת את עצמי שהם לא בשבילי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025