גם עליכם חושבים שאתם ערבים?

היי, אני אנונימי בן 28 מהקריות.
אני יהודי, ישראלי, ממוצא הודי, נולדתי, גדלתי וחייתי כאן כל חיי.
כל מקום שאני הולך אליו, במיוחד בתי חולים, תחנות מרכזיות וקניונים, תמיד חושבים שאני ערבי.
מאבטחים, חיילים ושוטרים תמיד ניגשים אליי, מפתחים איתי שיחה ושואלים איפה אני גר רק כדי לבדוק אם יש לי מבטא, לפעמים זורקים לי הערות בערבית מרחוק, וגם כשהם מבינים שאני יהודי הם ממשיכים.
אני מבין שזו העבודה שלהם, ואין לנו כל כך ברירה, אבל אנשי ביטחון לא אמורים לבדוק כל בן אדם בדיקה ביטחונית? ולשמור את ההערות שלהם לעצמם?
קרה לי כבר כמה פעמים שהתעצבנתי, ורבתי איתם, מהסיבה שהתגרו בי, והם באים בגישה שאני לא שייך למדינה הזו, והם בעצמם נראים בדיוק כמוני או אפילו לא נולדו כאן.
אפילו קרה לי שערבים חשבו שאני ערבי ואמרו לי שלום כמה פעמים.
מצד אחד ערבים חושבים שאני ערבי אז אני יכול ללכת בשקט.
מצד שני בני עמי חושבים שאני ערבי ומתייחסים אליי חרא.
לפני הרבה שנים המצב לא היה ככה בכלל, לכל מקום שהלכתי ישר ידעו שאני יהודי/ישראלי ותמיד שאלו אותי: "מאיזה עדה אתה?"
אבל רק בשנים האחרונות בגלל המצב במדינה, פתאום אוטומטית חושבים שאני וכל שחום עור ערבי.
אפילו היום בקריה שאני גר בה שהרבה אנשים כאן שחומי עור כמוני, אין פה בכלל ערבים, שמעתי מישהו מהצד השני של הכביש צועק בקולי קולות כמה שהוא שונא ערבים, צעק "תסתלק מפה" וכדומה.
אני לא יודע אם הוא דיבר בטלפון, אולי הוא היה שיכור, או שבאמת חשב שאני ערבי וצעק לעברי בגלל המצב בימים האחרונים.
זה בד"כ קורה לי בחיפה, לא בקריות.
ניסיתי הכל - אני משתדל להיות מגולח, אני מתלבש רגיל, אני לא ערס, אפילו הלכתי עם שרשרת מגן דוד כדי שיעזבו אותי בשקט, אבל זה לא עוזר.
אני לא יכול לשנות את הצבע עור שלי ולהפוך להיות לבן, אני לא שולט בגנים שלי.
זה בהחלט מתיש כי אני מתעסק בשלי וכל מקום מטרידים אותי, שכבר אני מעדיף להישאר בבית ולא לראות אנשים.
אני לא גזען, אין לי ממש עמדה פוליטית, אני יותר מעדיף לשפוט בני אדם לפי היחס וההתנהגות מאשר הדת, כן מפריע לי כל השנאה והטרור שקורה במדינה, אבל אני מאמין בלחיות באהבה ולא בשנאה.
אין לי ממש פתרון לכל המצב הבעייתי הזה אבל אני יודע שאין לי ארץ אחרת, אני גאה במי שאני ומספיק שונאים אותנו בכל העולם, אז למה אנחנו שונאים אחד את השני?
גם עליכם חושבים שאתם ערבים?
גם לכם זה קורה?
אשמח לשמוע מה דעתכם, מה אתם עושים כשזה קורה לכם.